כל אדם הוצב לפי הגנטיקה שלו, תנאים, שהוא חיי בהם, אירועים שקרו לו. כל אלה "אשמים" בתוצאה הסופית.
אבל על השיפור בחייהם, אנשים אחראים בעצמם. שום האשמות על התנאים, על ההורים, על המלחמות, על הפוגרומים, על המחלות, הפציעות לא מביאים לשום מקום.
על השינוי ובניית עצמם החדשים, אנשים אחראיים בעצמם.
זה לא קל. מטפלים ומטופלים רואים ומרגישים את זה. אבל זה אפשרי. יש לזה כלים. זה כנראה, משימה הכי חשובה של בנאדם – להכיר את עצמו ולשנות מה שהוא יכול ומחליט לשנות.
אין מה להתבייש ממה שנובע מהתוכנה מילדות. מה שמהבית – זה נקודת זינוק. מה שקובע – זה מה שבונים במהלך החיים.
