פסיכותרפיה בכתיבה מאפשרת הוצאה של המחשבות והרגשות מהלא מודע למודע.

יותר מזה – מרגע, שזה כתוב, זה פרוס מול העיניים.

אפשר לקרוא עוד ועוד פעם, ולראות על המסך מה מתרחש בנפש. זה מהפכה אמתית בשביל בנאדם.

דבר אחד, זה לחשוב במעגלים, להיכשל במעגלים, לכעוס במעגלים ולא להבין מה קורה ומאיפה זה בא, ואז לשכוח את זה עד לפעם הבאה.

דבר אחר – זה להוציא את זה מול העיניים.

כאשר זה מול העיניים, קודם כל, זה לא כל כך מפחיד.

אפשר לחשוב, איך היה אפשר לעשות את זה אחרת בשביל לא להיכשל, לא לסבול. אפשר לשקול בלי להילחץ, איך היה אפשר למנוע אמוציות שליליות, כמו כעס, שנאה, אומללות. לתכנן מערכות יחסים יעילות יותר מהתעללות והתעללות עצמית, למשל.

עצם קריאה חוזרת וחשיבה על מה שנכתב, נותנים רעיונות לשיפור החיים.

אולי כתיבת תסריטים אלטרנטיביים – זה כלים טכניים, אבל פועלים כמו אזמל של המנתח. מאפשר לצור מציאות לפי אינטרס האישי של בנאדם.

את התסריטים אפשר לכתוב בלי למהר, לנסות, ולנסות עוד פעם. לתקן איפה שנראה,

שאפשר לתקן. לקבל, מה שלא ניתן לשנות. וכל זה, בזמן שנוח למטופל, בקצב, שנוח לו.