שאלה:
אני נשואה בת 36 וכבר הרבה שנים נמצאת בדילמה. לפני 6 שנים הכרתי גבר בסביבות גילי. אנחנו חברים טובים. שנינו נשואים פלוס ילדים ולא רוצים להרוס את מה שבנינו. אני מאוד אוהבת את בעלי וגם מאוד אוהבת את מאהבי.
האם זה נורמאלי והאם זה בריא לחיות עם שני גברים אהובים, כאשר לפחות בעלי לא יודע ולא חושד שיש לי מאהב? אני לא טיפוס בוגדני. האם יש פתרון למצב שלי, או שכך אחיה שנים?
תשובה:
אני מקבל הרבה מכתבים מגברים ונשים עם דילמות דומות לשלך. רבים מהמטופלים שלי נמצאים או היו במצבים דומים. תמיד נשמע לי צורם שאנשים תופסים את מושג האהבה למישהו או משהו כבגידה במישהו אחר. לדעתי שני המושגים האלה לא חייבים להתקיים יחד. בכל אופן לא בכל מקרה.
אני נתקלתי בחיי ובעבודתי כמטפל בהרבה אנשים שבוגדים בדרכים שונות ובצורה אכזרית ביותר באנשים שקרובים להם, סומכים עליהם, תלויים בהם וזאת אף מבלי שמעורבת בזה אהבה למישהו אחר.
את כותבת בכנות ומתוך לבך שאת אוהבת את בעלך ואת מאהבך. את גם כותבת שאת לא טיפוס בוגדני, ואין לך כוונה לפגוע באף אחד מהם. היכולת לאהוב – זו התכונה היקרה ביותר שקיימת אצל חלק מהאנשים. הביטויים שלה יכולים להיות קשורים במשיכה או בקרבה מינית, אבל לא תמיד ולא בהכרח.
מקדמת היסטוריה חוקים חברתיים ניסו להסדיר ולהגביל את חלוקת האהבה והקשרים המיניים של האזרחים. לא תמיד בהצלחה יתרה. הרבה דם ודמעות נשפכים בגלל החוקים וההגבלות האלה עד עצם היום הזה.
בחברה של ימינו, כאשר 30% - 50% אחוז מהנישואין מתפרקים, ולפחות בחצי מהנותרים אנשים סובלים, אבל נשארים יחד בגלל פחד, אילוצים כלכליים או חוסר ברירה, ברור שמוסד הנישואין הקיים פשט רגל, ובהדרגה עובר שינויים.
כל חברה וכל אדם מתמודדים עם זה בדרך אחרת. אם את מצאת אושר באהבתך לשני גברים ושניהם אוהבים אותך ואף אחד לא נפגע במשולש שלכם, תשמרי על הקיים, כל עוד המניע הוא אהבה.
זה הרבה יותר אנושי ובריא מלהתחיל לשנוא את בעלך בגלל שאין לך אומץ להודות לעצמך שאת אוהבת עוד גבר, או להתעסק בהתלבטויות בלתי פוסקות את מי לעזוב בגלל שלימדו אותך שלאהוב מישהו - פירושו לבגוד במישהו אחר.
יכול להיות שבמהלך שש השנים בעלך יודע על הרומן שלך, ולא אומר לך כלום כי הוא מפרגן לך וחשוב לו לדעת שאת מאושרת. כנראה הוא בטוח מספיק בעצמו ובוטח בך, כי הוא יודע שהאהבה שלך כלפיו לא נפגעת מזה. יכול להיות שגם לו יש לב רחב, והוא גם אוהב אישה או נשים אחרות.
כמו שאת רואה: אף אחד לא מת מאהבה. מתים משנאה וקינאה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
