זו תופעה, שמאוד מעניינת אותי לאחרונה: איך אנשים מזדהים טוטאלית עם איזשהי אידאולוגיה. זה מעניין, כי זה לא סימפטום למחלת נפש. בכל יתר הקריטריונים, אדם לא מגלה הפרעות בתפקוד או בחשיבה. אם האדם נסחט, או עושה את זה מאינטרסים כלכליים או סיבות אחרות, אבל במודע – זה פחות מעניין אותי.
מעניין אותי אמונה תמימה באיזה תיאוריה, שבשבילה, בני אדם מוכנים למות או להרוג.
מעניין אותי, למה חברה מתפצלת לשני מחנות שלא מתפשרות זה עם זה. זה אני פחות או יותר מבין.
מעניין גם, איך אנשים שוכחים את האמונות שלהם, כאשר המערכות היותר גדולות מסביב משתנות.
מעניין גם, איך הדעות משמשות למאבק כוחות. זה, אולי, גם פחות או יותר מובן.
