* יש מגמה כזאת בישראל. רואים רק מערכת פנימית שלנו, ולא רוצים לדעת, מה קורה מסביב. בכל דבר רע, אנחנו אשמים בעצמנו – הממשלה, כמובן, ונתניהו אישית. זה הצמצום החשיבה של השמאל.
זאת אומרת, פגעו בנו קשות, אבל זה בגלל שלא רצינו "שלום".
חשוב מאוד להבין את המנגנון – איך נוצרים עיוותים כאלה בחשיבה של ההמון.
* גם בדיון, שמתקיים בימין, יש ראיה מצומצמת, שלא לוקחת בחשבון את כל התמונה: למה לא מפציצים, למה נותנים להם אוכל, למה זה נמשך שנה שלמה? שוכחים, מה הכינו לנו החברים שלנו, שמוצגים על ידי בלינקן, ביידן, עכשיו הריס: כבר ביום השני אחרי המתקפה של 7.10, הם התחילו להסביר לנו שהגיע יום שאחראי. זאת אומרת – הפסקת אש, שלטון אבו מאזן, מדינה פלסטינית. קוויתי בהתחלת המלחמה, שנתניהו יצליח למשוך את המלחמה עד לבחירות שלהם. לדעתי, הוא גאון. מרוב חוכמתם, הם עזרו לנו בזה, שדרשו עזרה הומניטרית, אסרו להפציץ, בלמו התקדמות, לא לחצו על הפלסטינים, על החיזבאללה, על איראן. עכשיו לקראת הבחירות, אפשר להשאיר את עזה על אש קטנה, ולתקוף בלבנון. אם הרפובליקאים יזכו, אפשר יהיה לגייס אותם לתקיפה באיראן, ואנחנו נסיים עם הפלסטינים מסביב. אם לא יזכו הרפובליקאים, עזה, יו"ש, חיזבאללה, יהיו כמעט גמורים. איראן תישאר חשופה. לדעתי – זה תמרון גאוני. כמובן, הלחץ והסכנות עכשיו רק גוברות. צריך להיזהר מהתנקשויות גם אצלנו וגם מעבר לים.
* שמעתי ביטוי: נולד דור, שלא ידעה את פרו. לא יודע, מאיפה זה, ומה הכוונה. אני מבין את זה בשביל עצמי, שהם לא יודעים מה זה אנטישמיות. ביאליק, אלתרמן, בו גוריון, ואפילו אני, יודעים טוב-טוב מה זה. זה נותן לנו את המוטיבציה לשמור על המדינה. שזה לא דבר של מה בכך. אלפי שנה לא היה לנו. בגלל זה הוציאו סבא וסבתא שלי ועוד 6 מיליונים יהודים מבתיהם ופשוט רצחו ושודדו אותם.
* אם למישהו היו ספקות, שום דבר לא השתנה, היה 7.10. לא היה כיבוש, לא היה אלימות, לא הייתה התגרות. זה אותה תאוות דם, יהודי, כמו לפני מאות ועשרות שנים.
* אני ממשיך לכתוב למחרת נאום נתניהו באו"ם והפצצה בבירות. כתבתי, שלדעתי הוא גאון. בצורה אלגנטית שם שח למקרון, לאובמה-בלינקן. הוא הצליח למשוך את המלחמה שנה שלמה, במקום לסיים אותה בשבוע ולהפסיד את הכול תחת שלטון אובמה בלינקן, אירופים, שמאל ישראלי, בג"צ ומטכ"ל. היום לדמוקרטים אין כל כך קלפים נגדנו. יעשו לנו סנקציות – זה יפגע בהם בבחירות. יפעלו נגדנו – אותו דבר. נוסף לכך נתניהו לא סיבך את טראמפ. עשה הכול לבד ולפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. מקווה, שזה יהיה כך.
* השמאל האירופי גם לדעתי ייחלש, אם אנחנו ננצח, ואירופים יתחילו ב Reconquista שלהם. מקווה שהעימות בעולם יהפוך מערב נגד ציר רוסיה-סין-שיאים, לציר מערב-רוסיה-סין נגד האסלאם הקיצוני. אולי זה סתם תקוות שווא, אבל בינתיים הכיוון הוא נכון.
* בהתחלת המלחמה, לפני שנה, כתבה לי מישהי, סופרת מאיטליה: "אלווי ותנצחו!" היא וחברות שלה פחדו לנסוע מרומה למילנו, בגלל התפרעויות של מוסלמים. כתבתי לה, שאם לא יקשרו לנו ידיים – ננצח. כמובן, מיום הראשון קשרו לנו את הידיים. בינתיים נתניהו הצליח לתמרון בין כולם ולהכניס להם גול, כמו מסי, כמו פלה' בזמנו.
* יכול להיות, שגם בעולם המוסלמי יתחילו למרוד נגד העימות עם ישראל.
יכול להיות, שהמציאות תגרום להמון לשנות כיוון. אם זה יקרה, אנשים אפילו לא ישימו על זה לב, ויגידו, שתמיד חשבו כך. נראה. היסטוריה העולמית - זה התסריט בלתי צפוי.
* לדעתי, בעולם, קיים עכשיו מאבק איתנים בין גלובליסטים ואלה, שמעוניינים ב Nation State . השמאל הישראלי קפץ לשפיץ של הגלובליסטים. זה דומה למאבק לפני 100-150 שנה בין יהדות ואמנציפציה. אמנציפציה נגמרה בשואה, גלובליזם הביא ל 7.10.
* לפני שנים, שמעתי את היו טיובים של עריק מק.ג.ב. – יורי בזמנוב. זה מאוד מעניין. אנגלית טובה. הוא מסביר שיטות של פירוק מדינות מבפנים שלב אחרי שלב עם לוחות זמנים ושיטות.. מתאר לעצמי, שזה לא רק ק.ג.ב.
* זה לא פשוט. מצד אחד נראה, שזה כל כך ברור, אבל כנראה ישנם כוחות של פילוג, שמעוותים את המציאות לחלק מהעם.
זו תופעה מאוד מוזרה ומאוד חזקה. יש לי הרגשה, שלהבין את התופעה הזאת של פילוג, יכול להאיר הרבה על הנפש של בני אדם. יש לי כל מיני הבזקים של תובנה, אבל לא היה מזיק להבין את זה לעומק, שיהיה קל להסביר את זה בשפה פשוטה לכולם..
אני פעם, אולי ב 2005, כתבתי בשביל עיתון רוסי בארץ מאמר "סינדרום של מלכודת עכברים או מדינה על הספה של הפסיכיאטר". אחרי זה, המאמר הזה הגיע לעיתון פורוורסט בארה"ב. שם הסברתי איך התוקפנות כלפי ישראל, הופכת לתוקפנות בפנים בין אנשים וקבוצות שונות. לא תרגמתי אותו.
* בשביל לחשוב עצמאית צריך הרבה אומץ.
הייתה בדיחה בברה"מ, כנראה מתקופת סטלין, שבדיחה פוליטית מותר לספר רק לאשתך, ורק מתחת לסמיכה.
עוד בדיחה שבתחרות של בדיחות פוליטיות,
מקום ראשון – 15 שנה מאסר.
מקום שני: 10 שנים
מקום שלישי -5 שנים.
* לדעתי שנאה לנתניהו ב 90% - קנאה.
זה לא פשוט להפוך קיטוב לדיון אינטלקטואלי.
כנראה, זאת תופעה אוניברסלית. כנסייה, תנועות פוליטיות, היו מוציאים להורג על דעות נוגדות. גם יהדות לא הכי ליברלית לדעות שונות. זרמים שונים ביהדות לא סובלים אחד את השני, נגיד ליטאים וחסידים.
זה התפקידו של אינטלקטואל, לנסות להבין מעבר לקיטוב. את האנטומיה של הקיטוב.
* אני לא אשכח, איך כל האירופאים בכנס אירופאי של חוקרי קבוצות ומערכות, צהלו מיד אחרי נפילת חומת ברלין מזה, ששלום עולמי הגיע, ושלא יהיו יותר מלחמות בעולם.
רק אני לא יכולת להבין אותם. חשבתי לעצמי, שמלחמות תמיד היו. פילוג ופולריזציה יכולים להיווצר סביב כל נושא. אמרתי את זה מול כל המשתתפים. היו לפחות 200 איש ואישה. רק אחד אמר, שאני צודק. לא לקח הרבה זמן והתחילו מלחמות בבלקן, בקווקז. אולי עוד. בא 9/11. אבל גם זה לא העיר אותם. הלכו לעשות דמוקרטיה באפגניסטן ובעירק.
* פוקוימה הזדרז והוציא ספר על קץ ההיסטוריה כבר אחרי הכנס הזה. כנראה זה תפס קהלים שלמים. אוסלו, קונספציה של רצון לשלום אוניברסלי, הביאו לאסונות גדולים. הם פוצצו לנו את האוטובוסים, ואנחנו דיברנו על תהליך השלום. זה גם הייתה פסיכוזה של המונים וגם ביזנס טוב לסוחרים בשלום.
כנראה, אנשים נוטים לאמץ איזה מיבנה פוליטי. זה מסדר להם את היקום. קשה לחיות באי וודאות. קשה לחיות עם מבנים פסיכולוגיים מנוגדים בתוך הנפש. אולי בגלל הנטייה הזאת, קיימות מפלגות פוליטיות, אולי בגלל זה עושים פרופגנדה פוליטית. קשה מאוד לשנות את זה. לפעמים בני אדם מבינים, שהמצו משהו, שלא מסתדר עם השכל. אבל זה לעיתים רחוקות. יותר קל לעקם את השכל, מלשנות את הדעות הפוליטיות.
אני, למשל, לא רואה שום הבדל בין האנטישמיות שאני חוויתי מגיל 0 לגיל 23, כאשר עליתי ארצה, לאנטישמיות אירופית, ערבית, אמריקאית. הגיע זמן לזנוח את החלום על שלום לעולמים תמורת וויתורים, לשלום מתוך עוצמה. כך זה בשכונת עבריינים. אם אתה חלש ונותן לפגוע בעצמך – יפגעו בך עוד יותר, כל הזמן וכולם.
בשכונה האנטישמית שלי, אחרי שהכנסתי מכות מול כל השכנים למלך השכונה, היו מציקים לי, מנסים לפגוע בי. אחרי שפיצצתי אותו במכות, לא נגעו בי. הייתה סביבי מן הילה שלא כדאי להתעסק איתי.
למרות, שאחרי שבועיים שהכנסתי לו מכות, הוא ושני חברים שלו טפסו אותי בשלולית שהפכה לקרח, ובתגרה קשה, התגלצ'תי ונפלתי, אז קבלתי כמה בעיטות רגליים בפרצוף. נחתכה לי השפה. למרות שהם נצחו, יותר לא נגעו בי.
גם בבית ספר לרפואה, היה לי משהו דומה. גם שם מהר מאוד ידעו, שלא כדאי להתעסק איתי.
למה אני כותב את זה? - כי אותו דבר קורה לישראל. כל העולם מנסה להשפיל אותנו בהסכמי שלום טיפשיים, בשביל להמשיך להתעלל בנו. צודק נתניהו, שהחליט לעבור להתקפה, וכך הפך את המשחק. מילד כפות של העולם, מסתכלים אלינו בכבוד. כך היה במלחמת ששת הימים. אחר כך אבדנו את זה. החזרנו הכול. צחקו לנו בפרצוף.
