לרוב, אנשים פונים לטיפול בשעת משבר. בלי משבר, אנשים חושבים, שהם מספיק חכמים לפתור את הבעיות שלהם לבד. לרוב, חוזרים לאותם הבעיות. גם לא כולם מסוגלים לעשות את העבודה הענקית, שנדרשת לעשיית שינוי. חלק נוטשים את מסלול ההתפתחות שלהם, ברגע, שהמשבר עובר. יש מלא תירוצים: "אז לא הייתה לי עבודה, עכשיו מצאתי". או "אז לא הייתה לי חברה, עכשיו יש". לחלק אחר אין סבלנות אפילו לפתור את המשבר החריף. לרוב, זה לא נגמר טוב. השינוי הוא קשה. כתבתי, שחרדה – זה כלבי שמירה של המצב הקיים. כל ניסיון לשינוי מעלה את החרדה. זה לא פשוט. אי אפשר לעשות את זה זבנג וגמרנו.