מי היה חושב בסיוטים הכי קשים, שכאשר נגיע למדינה, נשנא אחת את השני יותר מהאויבים שלנו. כואב, כואב מאוד!
לדעתי, לא שכולם צריכים לחשוב אותו דבר, לאמין באותו דבר, אבל צריך להיות מחנה משותף – שמירה על המדינה, דאגה ופעילות לשגשוגה, עמידה נגד האויבים. אפשר להתווכח, להביע דעות, לשכנע. אבל להרוס את הבסיס, לסכן לא רק את עצמך, אלא את הדורות הבאים. לפעול אחד נגד השני. זה נורא.
