ידוע היטב על אהבה של היהודים למדינות בהם חייו, ורצון להוכיח, שהם שייכים אליהם. אבל אף פעם, גם בזמנים הכי רגועים, יהודים לא התקבלו ולא נחשבו כשווים באופן מלא.
גם כאשר כבר לא היו חוקים מגבילים, כמו תחום המושב. נומרוס קלאוזוס, היה אכזרי מאוד, הרבה זמן, גם אחרי שעזבתי את ברה"מ. ובארה"ב, צרפת, לא היה?
גם אני הייתי מתאהב בגויות. גם כאשר זה היה הדדי, ולא נאמר בקול רם, היה משהו באוויר. כאילו אדם פשוט התאהב בבת האצולה.
