לימדתי את עצמי, ואני מלמד את המטופלים שלי, לסגל שיטת חשיבה, שדורשת מעט דמיון, לא הרבה מאמץ, רצון חזק לשיפור איכות חיים, ושאיפה להתפתחות אישית.
אני מתכוון לשיטה של הרכבה של תסריטים אלטרנטיביים, בראש ובכתב.
אני ממליץ להתחיל ממצבים מן העבר, שנגמרו בעוגמת נפש במידה זו או אחרת.
בתסריטים האלטרנטיביים, אני ממליץ באופן דמיוני לנהל את המצב מן העבר כך, שעוגמת נפש תמנע, לא יהיו הרגשות שליליות של תסכול, החמצה, אשמה, פגיעה, בושה ועוד. תרגיל של דמיון.
אני ממליץ לצור כמה תסריטים כאלה. מינימום שלוש. למה כמה תסריטים? – בשביל להראות לעצמך, שיש כמה דרכים להימנע מפגיעה ומתחושות שליליות בעקבות אותו מצב, שפעם גרם לעוגמת נפש.
יכולים לשאול, מה זה נותן. הרי מה שהיה בעבר – עבר.
פילוסופים למיניהם, יסבירו, שלא ניתן לתקן את מה שיהיה בעבר. צריך לחשוב על ההווה.
הניסיון שלי מראה, שנפש האדם בנויה לגמרי אחרת.
ניסיון העבר, אם לא נחקר, לא הובן, לא נמצאה דרך להימנע מניסיון השלילי הזה, ימשיך לחזור באין ספור מצבים במהלך החיים, ובמקום להיות מתוקן, הופך להרגל של פגיעות חוזרות, אכזבות, כישלונות.
ולהפך – מצבים טראומתיים מהעבר, שנותחו, נלמדו, הופקו הלקחים, והכי חשוב, נוצרו תסריטים אלטרנטיביים, שהיו משפרים את התוצאות של אירועים טראומטיים, מאפשרים פתרון יעיל לבעיות שנוצרות בהווה, או ייווצרו בעתיד.
אדם, שיודע, בעקבות ניתוח מצבים מהעבר, שיש כמה פתרונות עם תוצאות חיוביות בשבילו, גם בהווה, וגם בעתיד, ישקול אפשרויות שונות של ניהול המצב, עם התנהגות, חשיבה, תגובות שיביאו לו תועלת במקום עוגמת נפש.
אדם לא יתנהג אוטומטית, כפי שהתנהג אולי בילדות, אלא יפעיל שיקול דעת, חשיבה בוגרת, ניסיון חיים.
ניתוח של מצבי העבר, נותן הרגשה, שיש פתרונות למצבים שונים. לא הכול, לא תמיד, אבל
סיכוי יותר טוב. לדעתי, זה מאפשר לראות את העבר בצורה יותר מפויסת, כניסיון בחיים, בלי
רגשי אשמה בלתי נסבלים, עם פחות כעס.
דבר חשוב נוסף שקורה למי החליט לנסות לנתח את אירועי העבר ולכתוב תסריטים אלטרנטיביים, זה שינוי היחס שלו לעבר. לאחר ניתוח של הטראומות מהעבר, פיתוח פתרונות אלטרנטיביים לאירועים טראומטיים, משתנה היחס שלו לטראומות האלה. הזיכרון מאבד את הטוקסיות שלו. הכאב מהעבר מפסיק לחרסם בכל תחומים של החיים, ההרגשה הכללית משתפרת, גם אם האדם לא בדיוק יודע ממה.
לזה אני קורא – שינוי העבר.
