במקרה, פתחתי טלוויזיה בחצי השני של תוספת זמן בין ספרד ודנמרק + פנדלים. הספיק לי. אפילו יותר מדי. משתדל לא להיות תלוי בבידור שמציעים לי. אני חושב, לעצמי לפחות, לעשות גמילה מ"ארגז זומבי", כמו שקוראים לזה עכשיו ברוסית. זה עוד דרך, לדעתי, להנדוס תודעה. זה כמו הפנוט מרחוק. אני מדמיין לעצמי את הכוח, שצוברים אלה, שמצליחים להושיב מיליונים באותה תנוכה מול הטלוויזיה, וכולם ביחד לעשות: "יש!" או "ההך!".
אני מעדיף עכשיו, שיש אפשרות, לבחור את הספרים, מאמרים, הרצאות, לפי מה שמרחיב את תודעתי.
לא תמיד, אני יודע מראש, מה אני רוצה. אבל העצה כזה עשיר, שאני מיד רואה,
שזה צריך להיות מעניין. אם טעיתי, אני עוזב באמצע, עובר למשהו אחר.
