אנשים שואלים, בשביל מה לחקור את העבר של עצמם בתהליך של פסיכותרפיה לא פשוטה ולא קצרה. הם שואלים, מה זה ייתן? הרי אי אפשר לחזור לאותם המצבים מלפני עשרות שנים, ולשנות אותם.
העניין הוא, שברגע שאדם מודע לאנטומיה של היחסים באותם סיטואציות מן העבר, שהביאה אותו לצער, חרטה, כאב, פגיעה, זה ידליק אצלו נורה אדומה כל פעם, שהוא מוצא את עצמו במצבים דומים בהווה. הוא יכול לבחור מראש לא לעשות דברים דומים לאלה מהעבר, להתנהג אחרת, לפי השכל של היום, של אדם בוגר ובעל ניסיון.
כביכול, דבר קטן, אבל זה מהפכה! מנשלט על ידי אוטומט, שמכניס אותו כל פעם לצרות אלה או אחרות, הוא נעשה אדון לחיים של עצמו. הוא מחליט מה לעשות ומה לא לעשות. הוא כבר לא פועל באופן האוטומטי, לפי התסריט שנוצר מסיבות אלה או אחרות בילדות.
זה נותן כוח ושליטה גם לילד שהוא היה בעבר, ולבוגר של היום.
זה ניצחון גם על העבר וגם על הווה, וגם על העתיד.
