ברירת מחדל של כל האנשים – זה התנהגות אוטומטית, לא מודעת. קוראים לזה ספונטניות, וחושבים, שזה תכונה טובה. הבעיה היא, שלרוב האנשים, התוכנה הפנימית פגומה, וגורמת להתנהגויות שמביאות לאנשים הרבה סבל.
עוד בצעירותי, כתבתי לעצמי, שאנשים מאמינים, שאם יתנו להם חופש לבחור, הם יבחרו מה שטוב להם. בטח עמים שלמים, יודעים, מה שהם צריכים, ומה שטוב להם. גם הרבה פסיכולוגים דגולים, כמו רוג'רס, אחרים, וגם פילוסופים פוליטיים חושבים כך.
אני חושב, שזה, לצערי, בכלל לא כך. אנשים מונעים על ידי התוכנות הפנימיות שלהם, התסריטים הפנימיים שלהם, שמלאים בבאגים. אחרת, מאיפה כל כך הרבה סבל, שנאה, קנאה, מלחמות, אכזריות, אפילו כלפי קרובים ביותר.
למה אני כותב כל זה? כי אני חושב, שמודעות, חופש פנימי לפעול בדרכים אלטרנטיביות, מאפשרת לפעמים להימנע מכישלון "ידוע מראש".
לכן, מטפל משקף למטופל, את הביטויים של תוכנות לא מודעות של החיים שלו.
תסריטים אלטרנטיביים, שאני כל כך הרבה מדבר עליהם – זה בדיוק הגמשה, ותחכום
שתיקוני התוכנה הפנימית יכולים להביא בחיים.
