חשוב מאוד, שאדם, הנמצא בתהליך של פסיכותרפיה, יכול לספר, ויותר אפקטיבי, לכתוב, את הדברים הקשים על עצמו, במילים ובמשפטים.
בהרבה מקרים ההרגשות האלה מלווים בבושה כזאת, שאדם לא מסוגל לספר את זה אפילו לעצמו.
עצם היכולת לספר, ועוד יותר לכתוב, שם את הדברים בפרופורציה.
כאשר זה נשאר בפנים, זה כמו בחלום – אדם מרגיש משותק, ולא יכול להגיב, כאשר מתעללים בו.
