כמו בעניינים מדיניים, כך גם בעניינים אישיים, קל ללכת לפי המוכר, גם אם המוכר לא טוב ולא עובד.
שינוי גישה יוצר התנגדות פנימית. זה טבעי – דורש אנרגיה, חשיבה עצמאית, שינוי הרגלים. אצל פוליטיקאים זה דורש שינוי קונצפציות מוכרות ונוחות, מאבקים, יציאה מתחום הנחות לשטח לא מוכר.
משהו דומה, כנראה, קורה אצל הפרט שנכנס לתוכנה המוכרת, ומנסה לשנות אותה, לשנות הרגלים, הרגשות מוכרות. זה ממש שינויים נוירופיזיולוגיים. לפעמים – זה מאוד נעים, ולפעמים – לא נוח.
התנגדות מייצרת הסברים, שהם רציונליזציות. כמו אצל שתיין, שאומר: "עוד כוסית, אני לא שיכור, ובכלל, זה בריא לשתות קצת. גם רופאים שותים!". ועוד ועוד. זה דוגמה למחשבות הגיוניות, אבל משמרות את המצב הקיים.
