אם אני משווה בין מה שהבנתי בגיל 20 ומשאני מבין היום, אז אפשר לחשוב שהייתי מפגר.
כנראה - לא הייתי, כי הבנתי, התנהגתי, הרגשתי, לפי המידע והניסיון שהיו לי אז. כנראה, לא שונה מאחרים.
מאז קלטתי עוד, הבנתי יותר דברים, שיניתי גישות, יודע, איך היה כדאי להתנהג בכל מיני מצבים, שאז לא התנהגתי נכון.
אני לא נלחם עם המציאות, ולא מנסה להסביר אותה בדיוק כמו שהיא נראתה לי אז.
אני אדם אחר? כן ולא.
נדמה לי, משייכים את זה לקונפוציוס: "אי אפשר פעמיים להיכנס לאותו נהר". הסביבה משתנה – גם אדם צריך להתאים את עצמו לשינויים.
