אם הרבה פעמים להאשים מישהו, שהוא לא בסדר, הוא מתחיל להרגיש לא בסדר.
זה כמו "המשפט" של קפקא. אי אפשר להוכיח לבית משפט שאתה בסדר, כי ההאשמה והאשמה יושבים בפנים.
ישראל לא כובשת את עזה, מעבירה לשם אוכל, חומרי בניין, תרופות, חשמל, מים, צמיגים. בכל הטלוויזיות בעולם מראים את ההתפרעויות של הפלסטינאים, אשן הצמיגים השרופים, אבל אומרים בלי להניד עפעף, שישראל יורה במפגינים שלוים. הבעיה היא שחלקים גדולים של החברה שלנו מתחילים להרגיש אשמה. מנסים להיות עוד יותר "בסדר". עכשיו פלסטינאים מתלוננים שעצרו 4 משאיות עם צמיגים. אני בטוח, שבלחץ "האשמים", מחר הצמיגים האלה יגיעו לעזה.
זה רק דוגמה, איך נוצרים רגשי אשמה והצורך להתנקות מאשמה על ידי "שלמות". כמובן, זה הסבר חלקי. בלינק של מחשבות באתר שלי, אני מנסה לראות את התופעות המתוארת מכל מני זוויות.
