בניית האישיות מתחילה בילדות, אבל זה לא נגמר שם.
כל החיים של בנאדם, אותם הדפוסים חוזרים על עצמם. כל חזרה במצבים שונים – מחזקת את המסלולים הנוירופיזיולוגיים שהתחילו להתפתח בילדות.
בגלל זה לא כל כך פשוט לעבור למסלול הרגשה, חשיבה והתנהגות אחרים.
תרגילי חשיבה, כתיבה, דמיון, נועדו לפתח מסלולים יותר מתאימים למצבים של ההווה, ובטח, נטולי סבל. אבל המסלולים הישנים – הם מוכרים, אפשר להגיד – אוטוסטראדה.
הדמויות מהילדות, שרבות ביניהם ומכאיבות לאדם בוגר, גם מתנגדות לניסיונות לבנות דרכים עוקפות סבל.
