נזכרתי, איך לפני שנים רבות היה אצלי בטיפול מנהל חשבונות רומני, שמעולם לא לקח חופש, והיה באי שקט קיצוני ודיכאון, כאשר היה צריך לצאת לפנסיה.
עולות לי גם הזיכרונות מאין ספור נשים מבוגרות, שבגיל המבוגר נכנסות לדיכאון.
הן כולן אומרות אותו משפט: " אבל כל החיים הייתי בסדר!" כאילו העונש שקבלו לא מוצדק.
למעשה, "בסדר" אצלן – זה מה שההורים, החברה, הבעל אמרו להן, שאסור ליהנות. אז הם היו בסדר – לא נהנו. פתאום, הבינו, שזה כבר מאוחר מדי לשנות משהו, והם גם לא מסוגלים אפילו לחלום על הנאה.
