במהלך פסיכותרפיה אנליטית קונבנציונלית מוצלחת, אדם לומד לזהות את המבנים והדפוסים של הנפש שלו – זה חשוב ביותר להתחלת השינוי.
פסיכואנליזה מגיעה עד כאן. בהמשך, אדם אמור למצוא לעצמו דרכים יותר אדפטיביים לצרכים שלו.
מה שקורה גם אחרי אנליזות טובות, שאדם נשאר עם הרבה מודעות, אבל התוכנה הישנה תמיד מחזירה אותו למעגלים המוכרים, כמו בדוגמה מהסיפור על "האיש הקזינו".
מה שפיתחתי בפסיכותרפיה בהתכתבות – זה דרך "לשבור" את המעגלים המוכרים, על ידי פיתוח בכתיבה תסריטים, תוכנות, מעגלים (אפשר לקרוא לזה במילים שמובנים הכי טוב לאדם), שמאפשרים לו לפעול על פי התכנון שלו, ולא לפי התכנות שעשו לו בילדות.
הניסיון מראה, שמי שהשקיע בעבודה הזאת – זה עבד. זה אומר ששווה להשקיע זמן ומאמץ בפעילות זו.
חוץ מדרכים חדשות להתנהל בחיים, זה גם נותן תובנות חדשות, כי כאשר נוגעים בהרגלים, בהתנהגות אוטומטית, נפתחים אופקים חדשים, כל מני דברים שהיו "מתחת לרדאר" נעשים ברורים ומובנים.
