למרות שלכל אחד יש בתת מודע, את התסריטים הפנימיים, שמשקפים את התרחשויות במערכות היחסים המוקדמות שלו בחיים, אני מציע לאנשים לצור תסריטים אלטרנטיביים למצבים קונקרטיים מהעבר או מההווה. אם הם מצליחים במשימה, אז במקום טרגדיה יוונית או טרגדיה שייקספירית עם סוף ידוע מראש (למשל, מוות בדו קרב, התאבדות, עוני, או לחלופין, חדר מיון עם התקף לב), שזה אולי גאוני, אבל מתאר עליונות של הגורל על הרצון החופשי.
יצירת משהו חדש ועצמאי – זה, לדעתי, רמה מעל שיר אלל, כמה שלא גאוני, לכניעה לגורל.
