לא כל מי שחושב אחרת, בהכרח שרלטן או טיפש. פשוט לכל אחד יכולות להיות דעות משלו. לפעמים, אולי, יש שרלטנים.
אם חשוב לי לברר את היחס שלי כלפי הוגה כלשהו והתורה שלו, הייתי שומע כל מה שאפשר שלו, קורא את הספרים שלו, ואז מגיע למסכנה של יחס סובייקטיבי שלי לצורת החשיבה שלו.
אם מישהו מדבר או כותב לא ברור, הוא לא ממש מעניין אותי, ויש רבים אחרים, שמעניינים אותי יותר, אני עוזב אותו לאחר התרשמות סובייקטיבית ראשונית והולך לחפש חוכמה במקומות אחרים. גם שם לא חייב להסכים עם כל דבר.
אני תמיד משתדל לבנות את הדעה שלי. הבנתי את זה בהתחלת הדרך המקצועית שלי. מוכן ללמוד מכל אחד, אבל השמות והאוטוריטות לא עושות עלי רושם. מהתחלה הבנתי, שכל השמות הגדולים – זה סך הכול אנשים חיים, עם ההברקות שלהם, טעויות שלהם, בעיות שלהם.
