אני קורא יותר ויותר שאת העבודה המלוכלכת של רצח יהודים במלחמת העולם-2, עשו עמים מקומיים בהנחיית הגרמנים – הונגרים, מולדבים, אוקראינים, ליטאים, לאטבים, פולנים, אסטוניים, צרפתים.
אני מצטמרר, כאשר אני חושב, מה זה להיות מיעוט קטן, שדמו מותר, בין רוב מתוסכל, שיכור, שפרעות הקודמים עוד טריים בזיכרונם.
אני מכיר על עורי, את אנטישמיות שספגו הילדים שלהם, שהוציאו אותו נגד ילדים יהודים, וההורים ראו וצחקו.
אם היה יהודי שמחזיר מכות, היו דוקרים אותו, או הורגים במכות.
יש לי קולגה, מבוגר ממני, מליטה. פעם, באינתיפאדה שנייה, למחרת פיגוע גדול, פגשתי אותו בכנס. אמרתי לו, שאם לא הייתי מחזיר מכות לאנטישמיים – היו הורגים אותי. אז הוא אמר, שהיה לו חבר כזה, שהחזיר מכות. דקרו אותו למוות.
