שלישי, 11 יוני 2013 12:59

מצב רוח לאומי ואנחנו

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אני בת 50, ילידת הארץ. מאז שאני זוכרת את עצמי, אנו חיים בסכנת מלחמות וטרור. אבל אני לא זוכרת תקופה שהמורל של האנשים היה כל כך נמוך.

 

אני עצמי נרדמת הרבה אחרי חצות, אחרי שראיתי את כל המהדורות החדשות מהארץ ומחו"ל, ובבוקר אני מתעוררת לפני השעה שש ועוד לפני שפוקחת עיניים, מתחילה לשמוע רדיו ולראות טלוויזיה בו זמנית.

 

כול היום אני מתהלכת כמו סהרורית ולא מרוכזת. לא מתחשק לי לעשות כלום. הפסקתי את הצעידות שלי בערב - בהתחלה מפחד, ואחר כך מחוסר אנרגיה. גם בעבודה הכול נופל לי מהידיים. אני דוחה דברים שאני חייבת לעשות. האם זה תגובה נורמאלית למה שקורה?

 

תשובה :

 

לא יכולה להיות תגובה נורמאלית למציאות כל כך חריגה ומלאת ניגודים: תהליך השלום ופיגועים קטלניים, ערכים הומניסטיים ומלחמה בטרור עקובה בדם, קריאה לאחדות וחילוקי דעות יסודיים בחברה, עוצמה צבאית וסכנת קיום - כל אלה יוצרים קונפליקטים בכל הרמות, מהמדינית ועד לאישית, ומעמיד כל אדם במדינה במצב של דוחק קשה.

 

במצב כזה בכל אחד מתעוררים קונפליקטים אישיים - בין תוקפנות לאיפוק, עולות תחושות של שנאה, צער, חוסר אונים. תחושות אלה גובות מחיר נפשי וגופני מכל אחד. הוסיפי לזה ביטויי בגידה של מדינות ידידותיות ובידוד מדיני - שמעוררות אצל כל אחד כאב אישי עז של היותו נבגד וננטש.

 

במקרים רבים טראומות חדשות מעוררות ביתר שאת את הפצעים הנפשיים הישנים מכל הסוגים. תגובה לדוחק היא אישית ושונה מאדם לאדם. יש אנשים שפורחים במצבי לחץ וסכנה, אחרים מגיבים בסימפטומים גופניים, יש כאלה ששוקעים באפתיה ודיכאון.

 

יש אנשים שהקשר עם אנשים קרובים מחזק אותם ואחרים שמעדיפים להתכנס בתוך עצמם ובדרך זו לגייס כוחות. לחלק מהאנשים נגישות לזרם המידע נותן תחושת שליטה במצב, ואחרים מעדיפים להתנתק מהחדשות ולהמשיך בשגרת חיים.

 

יש אנשים שאחרי הזעזוע הראשוני מתארגנים מהר, וחוזרים לעצמם ואחרים צוברים כאב ונשחקים. אצל רבים הקשיים הנפשיים יחלפו כאשר המצב יסתדר, אחרים צריכים לקבל עזרה נפשית כדי למנוע נזק גופני ונפשי, וכדי למנוע את הפיכתו לכרוני.

 


1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 44686 times Last modified on שני, 02 דצמבר 2013 06:34
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה