ראשון, 02 יוני 2013 06:29

עוזרת לכולם אבל שונאת לקבל עזרה

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אני בת 45, אחות אקדמאית. מזה שנים אני עובדת בתפקיד אחראי באחת המחלקות הקשות בבי"ח במרכז הארץ. לפני חמש שנים, בעקבות סכסוך מתמשך בעבודה סבלתי מדיכאון.

 

אני אישה חזקה, ורגילה להתמודד עם הבעיות לבד, אבל המצב שלי התדרדר: לא ישנתי בלילה, ירד לי התיאבון, בקושי סחבתי את עצמי. פניתי לפסיכיאטר. הוא רשם לי תרופות.

 

בינתיים פתרתי את הבעיה בעבודה, וקיבלתי מה שמגיע לי. המתח ירד. הבנתי שמלכתחילה לא הייתי צריכה את הפסיכיאטר - פשוט הבעיה האדמיניסטרטיבית הייתה חייבת להיפתר. הפסקתי את התרופות והרגשתי מצוין. אחרי שנים של מתח הייתי הולכת לעבודה בשמחה. גם בבית שלי הכול בסדר. אני נשואה באושר וגאה בילדים שלי.

 

הסיבה שאני כותבת לך היא שכבר חודשיים, וללא כל סיבה, אני שוב מרגישה לא טוב. אין לי מרץ כפי שהיה, אני מתעוררת באמצע הלילה בהרגשה רעה, בעבודה אני מרגישה אי שקט פנימי. אני משתדלת לא להראות זאת, אבל אנשים שואלים אותי אם אני מרגישה טוב.

 

כנראה כבר אי אפשר להסתיר את זה. אני חושבת ששוב חזר לי הדיכאון. מה שמרגיז אותי שבזמן האחרון אין לי שום בעיות. אין כל סיבה שזה יקרה לי. אני שונאת את המחשבה שאצטרך שוב לפנות לפסיכיאטר. אני רגילה להתגבר לבד על הבעיות, ולא רוצה להתמכר לתרופות.

 

השאלה שלי היא איך להתגבר על הדיכאון לבד?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

ממכתבך ברור שאת אישה מאוד עצמאית וחזקה. את רגילה להתמודד עם קשיים בחיים ולעזור לאחרים. אני סבור שהחולים שאת מטפלת בהם במחלקה בוטחים בך, ואת יודעת לעזור להם ברגעים הקשים בחייהם.

 

הבעיה היא שיש אנשים שיודעים רק לתת ולעזור לאחרים, ומתקשים לבקש עזרה כאשר הם הכי זקוקים לה. כנראה את שייכת לסוג זה של אנשים. אנשים כמוך לא מסוגלים לסבול מצב שבו הם זקוקים לעזרה של מישהו. זה חלק מהאופי שלך, ובוודאי קשור להיסטוריה האישית שלך, מבנה משפחת המוצא שלך והתכונות המולדות שלך.

 

אזכיר לך כמה עובדות על דיכאון שאת בוודאי יודעת מהלימודים, מהעבודה שלך ומכתבות אין ספור שמופיעות בשנים האחרונות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית:   20% - 40% מהאוכלוסייה הכללית מתמודדים עם הדיכאון במהלך חייהם. כ - 10% סובלים מדיכאון בכל זמן נתון.

 

שינויים ביוכימיים במוח, בעיות ומחלות גופניות שונות, היסטוריה אישית ומשפחתית, אישיות, סטרס ומתח בחיים תורמים להופעת הדיכאון. אצל כל אדם ההשפעות ההדדיות בין הגורמים האלה הן ייחודיות, אבל אנחנו יודעים שאף אחד לא מחוסן, ושהדיכאון יכול לקרות לכל אחד ובכל גיל.

 

זה קורה לאנשים שמוכרים כ"חזקים" ולכאלה ש"חזקים פחות", רגישים ואדישים, מנהיגים באופי וגם אנשים תלותיים יותר. גם אינטליגנציה והשכלה לא מחסנים נגד הדיכאון.

 

גם הצוות הרפואי וגם אנשי בריאות הנפש פגיעים כמו יתר האוכלוסייה. אלה דווקא נוטים לחקות יותר זמן, לנסות לטפל בעצמם, ולהגיע לטיפול כבר במצבים יותר קשים ולפעמים קריטיים ממש.

 

סטטיסטיקה מראה שבין אנשים שעברו פעם אחת מצב דיכאוני, 50% יעברו אותו שוב. בין אלה שעברו שני מצבים דיכאוניים הסיכוי לחלות שוב מתקרב ל - 100% .

 

טיפול בדיכאון הוא יעיל מאוד ומהיר, עם הצלחה שמתקרבת ל - 100%. ניתן למנוע מצבים דיכאוניים נוספים גם אצל מי שעבר מספר רב של תקופות דיכאוניות. התרופות נגד דיכאון אינן ממכרות, ותופעות הלוואי שלהן פעוטות בהשוואה לנזק שגורם דיכאון.

 

אני מציע לך לעשות עם עצמך בדיוק מה שהית עושה לו היית מזהה חולה במחלקתך עם סימני דיכאון. אין לי ספק שהיית מיד מרימה טלפון ומזמינה ייעוץ פסיכיאטרי למי שאת אחראית על שלומו וחייו. את חייבת לגלות את אותה אחריות כלפי עצמך.


1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 43263 times Last modified on ראשון, 01 דצמבר 2013 10:27
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה