שני, 13 מאי 2013 10:44

אהבה זה (לפעמים) כואב

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

 מאת: ליהי גיאת

 

לקראת יום האהבה, פנינו אל הפסיכיאטר והפסיכותרפיסט ד"ר מרק רויטמן, בשאלות על אהבה, זוגיות, ומה שיש (או אין) באמצע.

 

 

ד"ר רויטמן, האם אתה ממליץ על טיפול זוגי כשגרה, שתפקידה לשמר את מערכת היחסים?

 

 

לא, זוגות בהם שני הפרטנרים שואפים לאושר ולהגשמה עצמית ולא אחד על חשבון השני, בדרך כלל עושים את "עבודת הטיפול" בעצמם.

 

 

מהו תפקידו של הטיפול במערכת היחסים?

 

 

כל בן זוג מביא את המבנה הנפשי שלו, ואת התסריט של משפחת המוצא שלו למערכת הזוגית. לפעמים נוצרת "תרכובת קטלנית", ובני הזוג הופכים הרסניים אחד כלפי השני. אף אחד מהם בדרך כלל לא מודע למניעים של התנהגותו, והדרך הקלה היא - האשמות כלפי בן הזוג. זוגות כאלה, אם לא יפנו לטיפול, יאמללו אחד את השני ואת הילדים, או שיתפרקו.

 

 

האם כשבני זוג מבינים שהם נזקקים לטיפול, זה לא כבר מאוחר מדי?

 

 

אני לא חושב. להפך, כאשר שני בני זוג מכירים בצורך לתקן, סיכויי הצלחת הטיפול עולים.

 

 

מי בדרך כלל מושך ללכת לטיפול, הנשים או הגברים?

 

 

בדרך כלל זה שמרגיש את עצמו קורבן.

 

 

האם הצד שמחליט על הטיפול משקיע יותר בפתרונות ובשיקום היחסים?

 

 

בדרך כלל זה נכון, במיוחד בהתחלת הטיפול.

 

 

האם העובדה שזוג מגיע לטיפול מבטיחה שיהיה שלום בית?

 

 

לא, לפעמים מגיעים לטיפול כאשר הכול כבר נהרס ואין דרך לתקן את הנזק.

 

 

מהו הגיל הממוצע של הזוגות המגיעים לטיפול?

 

 

ממש כל גיל. החל מזוגות חברים, נשואים טריים ועד לפנסיונרים המתגוררים בבית אבות.

 

 

האם בני הזוג נפתחים אליך מיד, או שצריך לדובב אותם על מנת שיספרו על הבעיות?

 

 

אני נוהג בהתחלה להזמין כל אחד מבני הזוג בנפרד לפגישה בת שעתיים. בדרך כלל ראשון מגיע זה שיזם את הפנייה. זה מאפשר לי להבין את הסבל של כל אחד, ואת המקורות של הבעיות. זה גם מאפשר לכל אחד להיפתח, 'להוציא שלדים מהארון' . אחר כך בפגישות משותפות ניתן לעסוק יותר באינטראקציה שבין בני זוג.

 

 

האם קרה לך שהיית בהלם מדברים שאחד מבני הזוג סיפר לך?

 

 

אני כל יום בהלם ובהתפעלות מסיפורי חיים של בני אדם. לו זה לא היה כך, היה עדיף שאחליף מקצוע. אבל את בטח רוצה קוריוז:

 

פנה אלי גבר, וטען שאשתו משתתפת באורגיות עם מנהלים בכירים בחברה שבה היא עובדת. הוא סיפר שהם נוהגים לצלם את האורגיות. הוא פירט את שמות האנשים, ואת מקומות המפגש שלהם. ההוכחות שלו היו חולניות לגמרי. למשל, הוא טען שדרך חדשות או סרטים בטלוויזיה, דרך כותרות בעיתונים, מוסרים לאשתו מסרים סמויים. היה ברור שהאיש סובל מפרנויה וזקוק לטיפול.

 

אשתו, אישה מאוד אינטליגנטית ומרשימה למראה, שיתפה פעולה בטיפול. יום אחד היא ביקשה להיפגש איתי לבד. בפגישה היא אמרה שכל הסיפורים של בעלה נכונים, ואף הביאה סרטים להוכחת הדבר. יחד עם זאת, כל ההוכחות שבעלה תיאר היו לגמרי דמיוניות. היו גם סימנים נוספים למחלת הפרנויה אצלו.

 

נשאלת השאלה, איך זה שלא טעה בחשדותיו? ההסברים לתופעה מסובכים מדי, ומקומם לא כאן ביום האהבה, אבל אני נזכר איך חבר ועמית למקצוע עוד לפני שנים רבות היה מתבדח: "זה שאני פרנואיד, לא אומר שלא עוקבים אחרי!.."

 

 

האם קורה לך שאתה מעורב באופן רגשי בזוגיות של מטופלים?

 

 

אני מעורב רגשית בכל הטיפולים, ולא משנה אם זה טיפול זוגי או פרטני. המעורבות הרגשית שלי מאפשרת לי, דרך הרגשות שלי, להבין לעומק תהליכים העוברים על מטופלים. שנים רבות של הכשרה וניסיון לימדו אותי לנצל את הרגשות שלי לטובת המטופלים.

 

 

האם קרה שהמלצת לזוג להיפרד למרות שהם היססו?

 

 

חשוב שבני זוג יחליטו במהלך הטיפול בעצמם אם להיפרד או להישאר יחד. לזה נועד תהליך הטיפולי.

 

 

מה עמדתך בנושא גברים אלימים: האם גורלם נחרץ להיות מורחקים מהבית, או שיש להם תקווה?

 

 

אלימות מילולית או פיזית חוזרת, וחוסר שליטה על דחפים אלימים - מסוכנים מאוד. אם בנוסף לכך לא קיימת מודעות אצל האדם האלים לבעיה, והוא לא משתף פעולה בטיפול, עדיף להתרחק ממנו בכל דרך אפשרית.

 

 

מה דעתך על התאהבויות מחוץ למסגרת הנישואים, והאם מבחינתך זהו טריגר לגירושין?

 

 

לא בהכרח. אהבה, בניגוד לאלימות, היא רגש חיובי. לא תמיד מסגרת הנישואין יכולה לספק את כל הצרכים של בני האדם. לפעמים קשר מחוץ לנישואין מציל את הנישואין, ומונע תסכולים. יחד עם זאת, כמו שאמרתי בהתחלה, האושר של האחד לא צריך להיות על חשבון אומללותו של השני.

 

 

האם קורה שאתה נאלץ לטפל גם בילדים של בני הזוג?

 

 

לפעמים זה נחוץ, אבל בדרך כלל שינוי חיובי אצל ההורים מביא לשינוי אצל הילדים. בכלל, הרבה פעמים רק נציג אחד של המשפחה בא לטיפול, אבל השינוי שהוא עובר, מביא לשינוי בכל המערכת המשפחתית. מטופלת אחת שהייתה אצלי בטיפול פרטני פעם אמרה לי: " אתה מטפל לא רק בי, לא רק בבעלי, לא רק בילדים שלי. אתה מטפל אפילו בחבר של הבת שלי".

 

 

האם קרה לך שטיפלת בזוג, הכול זרם נפלא, ואז הם החליטו להיפרד (או להיפך?)

 

 

אם הטיפול "זורם נפלא", זה לא ממש טיפול. אבל בחיים הכול אפשרי.

 

 

האם טיפלת בזוגות חד מיניים, ואם כן – האם מצאת שדינאמיקת הזוגיות שלהם שונה?

 

 

טיפלתי בבעיות זוגיות של אנשים חד מיניים. לא באו אלי שני בני זוג חד מיניים לטיפול זוגי. דינאמיקה של יחסים בין אנשים מושפעת מגורמים רבים ושונים. מגדר הוא רק אחד מהמרכיבים של הפאזל הזוגי.

 

 

האם קרה שמטופלת התאהבה בך?

 

 

בין מטופלים ומטפלים מתפתחים אותם הרגשות כמו שמתפתחים במערכות יחסים בחיים הרגילים. רגשות אלו יכולים להיות אהבה, הערכה, או כעס ושנאה. התפתחות הרגשות הללו במסגרת הטיפולית מאפשרת את ההבנה של העולם הפנימי של המטופל, ואת השורש של הבעיות שבגללן הוא בא לטיפול.

 

 

קורה לך שאתה מבין תהליכים אישיים שלך דרך פתרון סוגיות סבוכות אצל מטופליך?

 

 

על מנת לעזור למטופל להבין את התהליכים הפנימיים שלו, המטפל צריך כל הזמן להיות קשוב למה שקורה לו - מול המטופל. היות שאין שני מטופלים זהים, גם המטפל נפגש כל הזמן עם צדדים שונים של עצמו. זהו תהליך יצירתי מתמשך. לעתים הוא מביא לתובנות חדשות, ולפעמים זה מתיש וכואב.

 

 

איזה מקרה זכור לך ביותר, ולמה?

 

 

יהיה קשה לבחור בין כל הזוגות והאנשים, על כל המורכבויות הזוגיות שלהם. כולם מעניינים. בכלל, המסקנה שלי, אחרי שנים רבות של עבודה עם אנשים, היא שאין אנשים לא מעניינים שאפשר לשכוח אותם. על חייו הפנימיים והבינאישיים של כל אדם אפשר לכתוב רומן.

 

בכל זאת אספר סיפור משעשע של טיפול מוצלח: לפני שנים רבות ראיינו אותי לאיזה עיתון. זמן קצר אחרי הראיון, הכתב הפנה אלי קרובי משפחה שלו - זוג צעיר ומדוכא, עם בעיות בזוגיות ובתחום המיני. הם עמדו לפני הגירושין. הטיפול היה כל כך מוצלח, והצעירים היו כל כך מרוצים מהשינויים הרבים שחלו בחייהם, אפילו בתחומים שעליהם, כביכול, לא דיברנו, שהם סיפרו לכל החברים שלהם איך פתרו את הבעיות שלהם.

 

הם היו מופתעים שכאשר גילו את סיפורם לחברים, אלה גם נפתחו כלפיהם הודו שגם להם יש בעיות דומות, ושלא משתלם לטאטא אותם מתחת לשטיח.

 

אבל המשעשע פה הוא, שזוג כפר סבאים, חברים שלי, חזרו מטיול במזרח. במהלך נסיעה ארוכה ברכבת הם הכירו את אותו זוג צעיר, התיידדו עמם, ואלה סיפרו להם איך המטפל מכפר סבא עזר להם לפתור בעיות שנראו להם בלתי פתירות. החברים שלי התלוצצו אחר כך: "אולי תעזור גם לנו"? "אתם חסרי תקנה", השבתי להם בצחוק.

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 93417 times Last modified on שני, 02 דצמבר 2013 07:21
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

אתם כאן: דף הבית כתבות ומאמרים כתבות, מאמרים ראיונות אהבה זה (לפעמים) כואב