הרבה מערכות יחסים, בני אדם מפנימים כדיאדות עוד בילדות. הדיאדות ממשיכות לעבוד מבפנים על מצבים של היום, אפילו כל החיים. המקור מילדות נשאר בלא מודע.
למשל הדיאדה של מאבק, בה חלק אחד אומר: "אני רוצה לעשות כך וכך". חלק אחר אומר: "לא! אתה לא תעשה את זה! אתה תעשה משהו אחר". זה יכול להיות בכל דבר, שאדם עושה. המקור של הדיאדה, שיכול להיות מאבק עם ההורים בילדות, נשאר בלא מודע. אדם שחווה מאבק פנימי כזה, נשאר מופתע: "הרי אני עצמי רציתי לעשות כך וכך, אז למה אני מתנגד?"
מודעות לקיום הדיאדה הפנימית, שנמצאת בקונפליקט, מאפשרת לאדם להתקדם לשינוי. למשל הוא יכול במודע להחליף בדמיונו ובכתב, דמויות שמתנגדות לרצונות והחלטות שלו, לדמויות אחרות, שהוא יודע, שהיו תומכות בהחלטתיו.
אדם צריך להיות מודע לכך, שבזמנים קשים, בתקופות לא ברורות, יכולה להיות נסיגה, ומאבקים פנימיים מתחזקים. מודעות מאפשרת לעבור תקופות כאלה עם מינימום נזק עצמי.
עוד פונקציה של הדיאדה, זה השלכה של חלק אחד של הדיאדה על מישהו אחר. אז הקונפליקט מפנימי, הופך לבינאישי.
ידע של המנגנונים האלה, מאפשרת תיקון או יותר שליטה ומודעות למתרחש בפנים או ביחסים הבינאישיים.
