ישנם דוברים, שעושים פרצוף רציני ומדברים שטויות. הרבה מילים ומשפטים ללא קשר וללא תוכן. אני חושב, שזאת מגמה. בצורה הזאת הם משתדלים להראות את עצמם חשובים וחכמים, שאנשים יחשבו, שהם לא מבינים, בגלל המגבלות שלהם. אותי זה מרגיז. זה מזכיר לי את הטקסטים המשפטיים, שבכלל לא קוהרנטיים, חסרי כל תוכן, חוץ מלבלבל את הקוראים. לא אשכח, איך שכרתי משרד. בעל המשרד הביא לי חוזה מעורך דין. חוזה מבלבל, לא הבנתי שם כלום, בכלל לא היה חוזה, אלה אוסף משפטים בארמית. אמרתי לבעל הבית: "בו נכתוב בעצמנו, מה כל אחד רוצה, בשפה מדוברת וברורה". למזלי, הוא הסכים. כתבתי חוזה, חתמנו ולא ראינו אחד את השני 22 שנה, עד שעזבתי את המשרד.
