כנראה, העולם בנוי כך. הכאב והצרך בחוויה של כאב, עוברים מדור לדור.
שאני מסתכל אחורה, על בני גילי, יותר צעירים ויותר מבוגרים, אז אני לא זוכר מישהו מהם, שלא קבל מכות מההורים, פלוס אנטישמיות, פלוס עוני, פלוס הפלייה, פלוס השפלה, פלוס מכות ושנאה מהסביבה. גם בארץ – קולגות, מטופלים רבים, כולם סחבו את החבילה שלהם. לא היו אנשים בלי סיפור.
כנראה, זה גם הפך למאפיין של המדינה כולה.
