אצל מטופלים דיכאוניים-חרדתיים, אם הם מטופלים רק בתרופות, ברגע, שהם מרגישים יותר טוב, הם מתחילים לכעוס על המטפל, על התרופות. הם אומרים לעצמם: "הכול היה בגלל ... שלא הייתה לי עבודה, הבחורה עזבה אותי, הפסדתי בבורסה. עכשיו, זה כבר לא יכול לקרות. יש לי עבודה, יש לי חברה חדשה, הבורסה עלתה". הם מפסיקים את הטיפול. הבעיה, שהם אפילו לא נגעו בתוכנה שהביעה אותם לכל הבעיות, שתיארתי קודם. תרופות תקנו את המצב הביוכימי, ריפאו את הדיכאון וחרדה. ברגע, שמפסיקים תרופות, התוכנה הישנה חוזרת לפעול ולנהל את החיים שלהם, ומצבם חוזר למה שהיה.
כתבתי על זה מאמר ממצא: דיכאון וחרדה – כל מה שלא פסיכיאטר צריך לדעת. http://www.psych.co.il/news- articles-and-interviews/item/45
