כנראה, כתיבה של האדם רק לעצמו, נוטה להיות מעגלית, מבלי לצאת מהמעגלים המוכרים, כי היא דנה על החיים עם האובייקטים הפנימיים של האדם עצמו. אני חושב, שיש בכתיבה רק לעצמו, בלי מטפל, פחות סיכוי להעמקה, לגילוי של הלא מודע של עצמו, וכתוצאה, פחות סיכוי לשינוי.
יחד עם זאת, אני חושב, שבכל סוג של כתיבה, יש פוטנציאל טיפולי.
