סיפורים מן העבר, שבהם אדם הרגיש טוב, חשובים לא פחות מסיפורים עצובים.
זה אספקטים וניואנסים של החיים של אותו אדם.
חשוב להיות מודעים לחלקים שונים של ההיסטוריה האישית, אישיות, אבני יסוד, מהם בנויים החיים של האדם.
כאשר אדם כותב בהקשבה לעצמו, משחזר את התמונות בזיכרונו, בודק בכתב את ההרגשות שלו, הוא נעשה יותר מודע לעצמו. פירושו – יותר מנהל את החיים שלו, ממה שהם מנהלים אותו.