שאלה:
אני בת 23. לפני כשנתיים התחלתי לתלוש שערות. זה התחיל במקרה לחלוטין, אך איני מצליחה להרפות מהעניין, למרות שניסיתי. ישנן תקופות של הפוגה קלה, אך רוב הזמן אני מוצאת את עצמי (בעיקר לאחר המעשה) יושבת ותולשת שיערות.
הגעתי למצב שבו יש לי מעט קרחות קטנות. אמנם אין רואים אותן, כי אני יכולה להסתירם עדיין. אני חוששת - מה יקרה בהמשך אם לא אפסיק עם תלישת השיער? שמעתי שזו תופעה מוכרת. ממה היא נובעת? איך אפשר לטפל בה?
תשובה:
התופעה שאת מתארת נקראת Trichotillomania (TTM). את השם למצב זה נתן רופא עור צרפתי עוד בשנת 1889. TTM מאופיינת בתלישת שיער חוזרת וסטריאוטיפית. האזורים מהם תולשים שיער הם - ראש, ריסים, גבות, בית שחי, הגוף ו/או הערווה.
התלישה מתרחשת ב"התקפות". לפעמים מתח מפעיל את הרצף הפעולות. במקרים אחרים זה קורה דווקא במצב של מנוחה, כמו בזמן צפייה בטלוויזיה או קריאת ספר. אדם בדרך כלל מרגיש מתח גובר לפני התלישה, שנרגע ברגע שהריטואל הושלם. תלישת השיער מלווה לעיתים בפעולות קבועות אחרות, כמו בדיקת שורש השיער, סיבוב של השיער, לעיסתו ולפעמים אכילתה של השערה שנתלשה.
תופעות נלוות אחרות יכולות להיות נגיסת ציפורניים, גירוד או שריטה עצמית, דיכאון, חרדה, טכסים כפייתיים אחרים. לפעמים זה כל כך חמור שכמעט כל השיער ניתלש. למי שלועס ובולע את השיער יש בדרך כלל כאבי בטן.
אצל ילדים אין הבדל בין מספר הבנים והבנות הנגועים במחלה. אצל מבוגרים יש יותר נשים שסובלות. בין הסטודנטים מצאו שכיחות של 1%-2% . אצל ילדים התופעה בדרך כלל חולפת. אצל מבוגרים המהלך הוא כרוני, או חוזר על עצמו.
מטפלים במצב על ידי שילוב של טיפול תרופתי על ידי תרופות אנטי - דיכאוניות עם פסיכותרפיה התנהגותית. אחרי שהתלישה נפסקת, מתרחש גידול מלא או חלקי של השיער. תלישה חוזרת גורמת לשיער להיות בהיר ודק יותר. לפני שמתחילים בטיפול יש צורך בבירור רפואי מקיף על מנת לשלול סיבה רפואית אחרת לבעיה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
