מין בגיל המעבר

שאלה:

אני בת 48, נשואה ונהנית מחיי מין מספקים ומגוונים עם בעלי. אני שומעת מחברות בעבודה שעם הפסקת הווסת הן איבדו עניין במין. אצלי הווסת עדיין סדירה, אבל אני חוששת שבזמן הקרוב כאשר גם אצלי תיפסק הווסת, לא אוכל ליהנות יותר ממין. האם יש מה לעשות כדי שזה לא יקרה?

תשובה:


 

הקשר בין המנופאוזה והמיניות הוא מורכב מאוד. מחקרים רבים מוצאים קשר בין הירידה ההורמונאלית ובין הירידה בחשק המיני, בתדירות של יחסי מין וביכולת ליהנות ממין. הוכח קשר בין הירידה ההורמונאלית ובין היובש וכאבים בזמן המשגל. ידוע גם על הפרעות אמוציונאליות מסוגים שונים סביב גיל המעבר .

עם זאת, אצל נשים רבות, למרות הירידה ברמת ההורמונים, לא מתרחשת שום ירידה בחשק, יכולת ליהנות או במצב הרגשי. להפך - נשים אלה מדווחות על עלייה בחשק, הנאה רבה יותר מיחסי מין וקלות רבה יותר להגיע לאורגזמות עם בן זוג או באוננות.

ההסבר להבדלים האלה הוא לא פשוט. אז מה הם הגורמים? מחקרים מדעיים והניסיון הקליני מראים שלחינוך ולציפיות יש תפקיד חשוב. מי שחונכה באמונה שמין זה לצעירים, תמצא דרכים ותירוצים להתחמק ממין ולכבות את תשוקתה. גורם חשוב נוסף - זה המצאות בן זוג אוהב ומתחשב.

זוגות שנהנו מיחסי מין תדירים ומספקים בגילאים 20 40 - ימשיכו ליהנות גם הרבה זמן אחרי גיל המעבר. כמובן שלבריאות הגופנית של שני בני הזוג השפעה רבה על חיי המין.

גיל המעבר הביולוגי מביא גם לשינויים מבניים במשפחה: "הקן המתרוקן" יכול להביא את בני הזוג לתחושה של חופש, תחושה של זוג צעיר שיכול לקיים יחסים מתי ואיפה שמתחשק להם, אבל במקרים אחרים עם עזיבת הילדים מתעוררות בעיות זוגיות ישנות וחדשות ואיתם הכעס, השנאה והדיכאון.

איכות של חיי המין בגיל המעבר ואחריו - זה מין ראי לבריאות הגופנית והנפשית של בני הזוג. אבל לא רק ראי. חיי המין סדירים ומספקים תורמים רבות לבריאות הגופנית הנפשית ולאריכות ימים.

באותם המקרים שבהם מתעוררות בעיות, או שיש תחושה שחיי המין לא מספקים - ייעוץ גניקולוגי, רפואי ונפשי יכולים לגלות את הסיבות, ולהציע פתרונות, ובכך לתרום רבות לשיפור איכות החיים.

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון