רביעי, 12 יוני 2013 10:46

טראומה נפשית לאחר תאונת דרכים

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

לפני כחודשיים כאשר עמדתי ברמזור פגע רכב אחר ברכבי מאחור. תודה לאל הנזקים הם ברובם לרכב וגופנית רק כאבי צוואר וגב וגם ללא ממצאים.

 

לאחר כשבוע חזרתי לנהוג ברכב ללא פחדים כלשהם, אך כאשר נהגתי עם נוסעים נוספים, התלוננו אלה כי כאשר אני מאט לקראת רמזור אדום וכן כאשר אני כבר עומד ברמזור, אני מדבר לעצמי, כאשר אני אומר כביכול לנהג הרכב שמגיע מאחור להאט ולעצור כבר ואני אומר את זה לא בדיוק בצורה עדינה.

 

לאחר שהאירו את תשומת הלב שלי לנושא, זה רק נהייה יותר גרוע, מאחר שאני שם לב לזה, אני נהייה עצבני במשך כל הנסיעה ויותר מכך, אני מדמיין את החבטה ברכבי מאחור כמעט בכל רמזור. האם קיימים איזה שהם תרופות או כלים שיכולים להקל עלי מאחר ולאחרונה אני עצבני כבר מעצם המחשבה שצריך להיכנס למכונית.

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

בחיי היום-יום כל אדם, שלו ככל שיהיה, מוקף בסכנות אמיתיות לחיים שלו. למרות שכולם רואים בטלוויזיה, קוראים בעיתון, שומעים ברדיו על הפיגועים, תאונות, מחלות קטלניות, שרפות, אסונות טבע, מנגנונים נפשיים מגנים על בן אדם והוא מצליח להיזהר מצד אחד, אבל לא לחוש את הסכנות באופן אישי כל הזמן.

 

במקרים בהם אדם מעורב באופן פתאומי, בעל כורחו, ללא הכנה נפשית וגופנית באירוע שמסכן את חייו, כל ההגנות הנפשיות נפרצות והוא לפתע מגלה שהוא אינו חסין כלל ועיקר. במצב חדש זה אדם חש בחרדה, מחושים גופניים, מחשבות טורדניות המזכירות את האירוע, חלומות זוועה.

 

מצבים שמזכירים במשהו את טראומה, יכולים לגרום להתקף חרדה קשה. במקרה של תאונת דרכים זה יכול להיות ריח של דלק או צלילים של צפירה, חריקת בלמים, סירנה של אמבולנס, רמזור או כל דבר אחר שמתקשר איכשהו לאירוע הטראומטי.

 

למה אותו אירוע גורם לתופעת פוסט טראומטיות אצל אדם אחד ואצל השני - לא, לא תמיד ברור. לפעמים אדם שעמד בגבורה מול אירועים מאימים מאוד, מפתח תגובה קשה אחרי אירוע טראומטי שלאחרים יכול להראות כפעוט. רק במהלך טיפול של פסיכותרפיה ניתן למצוא הסברים ותשובות לשאלות כאלה.

 

ברוב המקרים התופעות חולפות בהדרגה לבד או בעזרת הטיפול. כ 10- 15 אחוז של אנשים שעברו אירוע טראומתי מפתחים תסמונת בתר חבלתית (פוסט-טראומתית).

 

בשלושה חודשים אחרי האירוע התסמונת מוגדרת כחריפה ואחר שלושה חודשים - ככרונית. ככל שפונים מוקדם יותר לטיפול, סיכוי רב יותר למנוע הפיכתו של סינדרום חריף לכרוני. טיפול כולל שיחות ותרגילי חשיפה התנהגותיים, מותאמים למצב, היפנוזה ולפעמים טיפול תרופתי.   

     

1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 45114 times Last modified on רביעי, 04 דצמבר 2013 08:07
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה