שאלה:
בעלי כלכלן בן 45.
ב 3-4 השנים האחרונות הוא כל הזמן עסוק בבריאות שלו. הוא עבר את כל הבדיקות האפשריות דרך קופת חולים ודרך רופאים פרטיים. לא מצאו אצלו שום בעיה רצינית.
כאשר הוא מסיים סדרה של בדיקות, הוא נרגע לשבוע - שבועיים, אפילו צוחק על עצמו ומספר לחברים שהוא "היפוכונדר", אבל מספיק שתופיע לו נקודה על העור, הוא בטוח שזה סרטן עור, צריבה בבטן - סרטן קיבה, כאב ראש קטן - גידול במוח.
לאחרונה הוא לא מסתפק בבדיקות רגילות. הוא מוצא באינטרנט כל מני מחלות ומגיע לרופאים עם אבחנות מוכנות. לפעמים הוא מצליח לשכנע אותם, והם מפנים אותו לבירורים, בדיקות, והתייעצויות נוספות.
היו רופאים שרמזו לו שעליו לפנות לפסיכיאטר, אבל הוא רק נעלב מזה. האם זו באמת בעיה פסיכיאטרית?
תשובה:
אדם שבמשך זמן ממושך עסוק בדאגות על בריאותו ובטוח שסובל ממחלות גופניות למרות שכל הבירורים והבדיקות תקינות - בהחלט צריך להתייעץ עם פסיכיאטר.
זה לא אומר שהוא ממציא דברים. הסבל שלו אמיתי, וההסבר "זה בראש שלך" ו- "אין לך כלום", אם היא עוזרת, עוזרת רק לזמן קצר. נכון שגם בשפה העממית וגם ברפואה קוראים למצב הזה היפוכונדרייה. אגב היום בספרות המקצועית שינו את השם בגלל הקונוטציה השלילית והביקורתית שיש לו.
מחשבות והתנהגות היפוכונדריים יכולים להיות ביטוי למגוון של מצבים נפשיים. זו יכולה להיות דאגה חולפת מסימפטום גופני זה או אחר.
במקרים אחרים - זה יכול להיות ביטוי לחרדה כרונית, דיכאון מתמשך, או מחלה פסיכוטית. הפגיעה באיכות החיים יכולה להיות מפגיעה קלה וזמנית ועד להתעסקות מתמדת על חשבון כל פעילות אחרת עם נזק עקיף מבדיקות פולשניות וטיפולים וניתוחים מיותרים.
בבדיקה פסיכיאטרית מקיפה ניתן לקבוע את האבחנה המדויקת, ולהתאים טיפול לכל מצב ומצב. סוגים שונים של פסיכותרפיה, סוגים שונים של טיפול תרופתי או קומבינציות ביניהם יכולים לעזור לסובלים סבל אמיתי וקשה מהמצבים שכלולים במונח "היפוכונדרייה".
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
