שאלה:
אני ובעלי בני 35, שנינו בעלי השכלה גבוהה. בעלי מהנדס מחשבים ואני עובדת סוציאלית. שנינו עובדים המון ומרוויחים היטב. היחסים בינינו טובים מאוד. יש לנו הרבה תחומי התעניינות משותפים, ואף פעם לא משעמם לנו יחד.
הבעיה שלנו עם בתנו היחידה בת ה - 13. עד לפני שנתיים היא הייתה ילדה טובה וממושמעת. היא למדה מצוין והיינו מאוד גאים בה. בערך לפני שנתיים שמנו לב שהיא מאוד השתנתה. היא ירדה בלימודים, התחילה להסתיר מאיתנו את הציונים שלה.
גם החברות שלה לא מצאו חן בינינו. כולן ילדות ממשפחות טובות, אבל מאוד מצומצמות בתחומי ההתעניינות שלהן.הן לא משקיעות בלימודים, לא קוראות, אלא כל היום שומעות מוסיקה ומדברות רק על קליפים חדשים של בריטני ספירס. הבת שלנו הפכה בדיוק אותו דבר.
העברנו אותה לבית ספר אחר. בית ספר החדש ידוע באיכות הגבוהה יותר ובגישות חדשניות יותר ללימודים. כבר שנה היא לומדת בבית ספר החדש, אך שום דבר לא השתנה בהתנהגותה.
היא ממשיכה להסתיר את הציונים שלה שיורדים יותר ויותר. אם פעם זה הדאיג אותה, אז היום היא לגמרי אדישה לזההיא כל היום רואה טלוויזיה ולא מתעניינת בשום דבר רציני. לשיעורים היא מקדישה חמשעשרידקות ללא שום מאמץ או עניין.
לא מזמן לקחנו אותה איתנו לטיול לחו"ל. אני ובעלי התעניינו בכל - מוזיאונים, טבע, הצגות, ארכיטקטורה. בתנו הסתובבה עם פרצוף משועמם ובכל הזדמנות העדיפה לישון.
האמת היא שאני מאשימה בכל את עצמי. לפני שנתיים התחלתי לעבוד במקום חדש ואני חוזרת הביתה ב - 10 בלילה. אני מספיקה לשאול אותה מה נשמע בבית ספר והיא כבר צריכה ללכת לישון. אולי אני צריכה יותר לעקוב אחרי שיעורי הבית שלה, הרגלי קריאה וכו'.
אולי אסור להאמין לה אם היא משקרת אותנו בכל הקשור לציונים שלה. במשפחה לא נהוג להעניש ילד. אנחנו אפילו אף פעם לא צועקים עליה. אנחנו משתדלים להסביר לה שעם חוסר העניין וההישגים הירודים שלה, אין לה שום עתיד. היא מקשיבה לנו עם פרצוף משועמם וממשיכה בדרכה. דוקטור, תמליץ לנו מה לעשות!
תשובה:
לפי תיאורך, אתם זוג מאוד מתקדם ושאפתני. כנראה ההצלחה שלכם בקריירה, ביכולת שלכם לבנות יחסים מעולים ביניכם, לא משאירים אצלכם ספק שבתכם צריכה להיות ההעתק המדויק שלכם.
יכול להיות שהדרישות הגלויות והסמויות שלכם גבוהות מדי לילדה בת - 13, אם חוסר ההצלחה שלה מלווה ביחס ביקורתי. תחושת האכזבה שלכם ממנה, יכולה לגרום לילדה תחושת כישלון, חוסר ערך עצמי והפסקת כל מאמץ לזכות להערכה שלכם.
ייתכן גם שהפחד מהביקורת שלכם גורם לה להסתיר את כישלונותיה ולשקר. בגיל הזה ילדה שזקוקה להערכה ולא מקבלת אותה מההורים פונה לחברה של בני גילה.
ברור ששם היא תזכה יותר להערכה על התמצאות במוסיקה עכשווית ולא באומנות, בנופים או בארכיטקטורה של ארץ זרה. יכול להיות שבגלל חוסר זמן אתם מספיקים רק להתעניין בציונים שלה ולא בנושאים שבאמת בוערים בנפשה.
תחילת גיל ההתבגרות - הוא גיל קריטי בהתפתחות אישיותה של הילדה. נסו להקדיש יותר זמן לשיחות איתה בנושאים שמעניינים אותה ולא רק בנושאים של לימודים וציונים. לפעמים זה צריך להיות על חשבון ההתקדמות מקצועית של אחד ההורים או של שניהם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
