ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
העור והנפש
שאלה:
ד"ר רויטמן שלום, אמי, בת 67, סובלת מזה כחצי שנה מתופעות מוזרות. היא מרגישה שיש לה כינים תת עוריות, שיוצאות לה מהגוף ומהפנים ועוקצות אותה. כל הגוף מגרד לה, והיא מתגרדת כל הזמן, כאילו מנסה להוציא את הכינים עם הציפורניים מתחת לעור. כתוצאה, הגוף שלה כולו שרוט ומלא פצעים מוגלתיים.
היא הייתה כבר אצל חמישה רופאי עור - כולם המליצו על טיפול מקומי לפצעים בעור, אך אמרו שזו לא בעיית עור, אלא בעיה נפשית. לפני חודש, אחרי שכל הבדיקות של רופאי העור היו שליליות, הם נתנו לה כדור רסיטל. כאשר זה לא עזר, הוסיפו לה כדור ריספרדל. למרות כל זאת, מצבה לא השתפר כלל.
אימי באמת עברה לא מעט משברים במהלך חייה. היא גדלה מגיל שלוש עם אם חורגת רעה וקשה. אנחנו יודעים שסבלה מהתעללויות ממנה. בנוסף היא התאלמנה בגיל צעיר יחסית, וגידלה לבד את ששת ילדיה.
לפני ארבע שנים היא עברה טראומה נוספת. בנה נהרג בתאונת דרכים בהיותו בן 39. אנו הילדים דואגים לה מאוד, וסובלים יחד איתה. קשה לנו לראות אותה מתעוררת באמצע לילה כתוצאה מהעקיצות ומתגרדת עד זוב דם.
שאלתי היא מה לעשות בהמשך? האם יתכן שבכל זאת יש לה מחלה פיזית כלשהיא, ולא בעיה נפשית, למרות שרופאי העור לא מצאו דבר? האם נתקלת במהלך עבודתך בבעיה דומה שנפתרה? אשמח לקבל את תשובתך המלומדת.
תשובה:
גירוד בעור כתוצאה מדיכאון - היא תופעה נדירה, אך מוכרת ברפואה. היות ובמשך השנים, בין יתר התפקידים שמילאתי, הייתי פסיכיאטר- יועץ במחלקת עור של בית חולים גדול במרכז הארץ, יצא לי לראות מקרים רבים כאלה. מהתרשמותי, התופעה שכיחה יותר אצל נשים מבוגרות. בהרבה מן המקרים סבל ואובדן היו זרז להתפרצות המחלה.
לדעתי, אם אמכם עברה בירור רפואי מקיף, וסיבות אחרות לגירוד נשללו על ידי כמה רופאי עור, והתרשמותם היא שמדובר בדיכאון, אמכם צריכה להיבדק על ידי פסיכיאטר.
סימפטומים כמו מצב רוח ירוד, התעוררויות באמצע לילה, חוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון ואחרים - מצביעים, קרוב לוודאי על כך שמדובר במצב דיכאוני. מחשבות מוזרות על כינים שיוצאות מתחת לעור מעידות כנראה על כך שמדובר במצב דיכאוני קשה, אולי אפילו דיכאון פסיכוטי.
דיכאון כזה דורש טיפול אינטנסיבי. הסיכויים לשיפור גבוהים מאוד. היציאה מהדיכאון מביאה גם להיעלמות העקצוצים. החולה מפסיק להתגרד, והעור בהדרגה חוזר למצבו הטבעי.
עקב דלקות משניות בעור, החולה צריך להיות מטופל במשולב על ידי רופא עור ועל ידי רופא פסיכיאטר. חוסר תגובה מיידי לטיפול אינו שולל את האבחנה. לפעמים, אם אין תוצאות, יש צורך בהתאמת הטיפול והתרופות.
08.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
הלב והנפש
שאלה:
שלום, יש לי שאלה לפסיכיאטר: בעלי בן 61, הוא סובל מחרדה חברתית, וחוץ מזה הוא תמיד מאוד חרד לבריאותו ופוחד מהמוות.
שאלתי היא: האם זה יכול לגרום לו לדופק לא סדיר ולחוסר אוויר? הוא עבר בדיקות חוזרות כגון אקו-לב וא.ק.ג.. הבדיקות יצאו בסדר, חוץ מדופק מהיר ובלתי סדיר. זה מלחיץ את בעלי עוד יותר, והוא שרוי כעת בדיכאון ובפחד חזקים יותר, שמחריפים בעת הבדיקות.
הקרדיולוג החליט לתת לו תרופת קומדין לדילול הדם במשך שלושה שבועות ואז לעשות לו היפוך הדופק. בעלי כל כך מפחד מזה, ואני חוששת שהוא לא יצא מזה בשלום. אני לא מבינה מדוע הוא צריך לקבל טיפול כל כך אגרסיבי ללב, אם מה שגורם לדופק מהיר ולא סדיר ולסבל שלו בכלל – אלה הן החרדות. אבקש תשובה מהירה, כי בעוד יומיים הוא צריך לעבור את הטיפול.
תשובה:
בלי להכיר את בעייתו הספציפית של בעלך, אנסה לתת אינפורמציה בסיסית על הקשר בין דיכאון וחרדה ומחלות לב.
מצבי דיכאון וחרדה נפוצים מאוד באוכלוסיה הכללית. מחקרים נרחבים הראו שבקרב אנשים שסובלים ממחלת לב - שיעור הדיכאון והחרדה גבוה מאצל אלה שאינם.
המחקרים הללו הראו גם שאצל אלה הסובלים מדיכאון וחרדה - הסיכוי גבוה יותר לפתח מחלת לב. כמו כן לאנשים הסובלים ממחלת לב הסיכוי למות גבוה יותר אם הם גם סובלים מדיכאון וחרדה.
דיכאון וחרדה יכולים להשפיע על קצב הלב, להעלות את לחץ הדם ולשנות את קרישת הדם. דיכאון וחרדה יכולים להעלות את רמת האינסולין והכולסטרול. יחד עם השמנה - גורמי הסיכון הללו יכולים להיות מבשרים למחלת לב.
הסובלים ממחלת לב עצמם, משפחותיהם וגם רופאים פנימיים וקרדיולוגים יכולים שלא לאבחן את הדיכאון והחרדה, ולראות בהם כסימנים בלתי נמנעים של מחלת הלב. סימנים של דיכאון וחרדה לעיתים דומים לסימפטומים של מחלות אחרות, אך רופא בעל ניסיון יכול לאבחן אותם ולהמליץ על פנייה לפסיכיאטר לקבלת טיפול.
טיפול בדיכאון וחרדה אצל חולי לב צריך להיות משולב, כאשר מתקיים קשר הדוק בין הקרדיולוג לפסיכיאטר. טיפול בדיכאון וחרדה אצל חולי לב הוא הכרחי, היות שבלעדיו קיים סיכון רציני להחמרה של מחלת הלב וסיכון למוות.
לגבי בעלך: בכל בית חולים גדול שבו יש מחלקה קרדיולוגית, יש גם ייעוץ פסיכיאטרי. אם הפסיכיאטר של בית החולים לא ראה אותו, אפשר לבקש מהקרדיולוג שייזמן ייעוץ פסיכיאטרי.
טיפול בדיכאון וחרדה לוקח כמה שבועות, ואת ההחלטה, באיזה סדר מטפלים בבעלך, אפשר לקבל רק בהתייעצות משותפת בין שני הרופאים שבדקו את בעלך ויש לפניהם תמונה קלינית ומעבדתית מלאה.
19.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
על אהבות וחרדות
שאלה:
אני בחורה בת 21. מזה תקופה ארוכה אני סובלת מחרדות ופחדים. בכמה שנים האחרונות הייתי מאוד מיואשת מהקשרים הרומנטיים שלי, שמאוד אכזבו אותי ופגעו בי.
יש לי משפחה אוהבת ומפנקת. אני בחורה יפה, חכמה ומשכילה. מאז ומעולם חלמתי שתהיה לי מתישהו אהבה אמיתית, ללא אכזבות, ושהחיים שלי יהיו מושלמים.
סופסוף היום, אחרי שנים של ייאוש ואכזבות רבות, מצאתי את האהבה האמיתית ואני עומדת להתחתן. אפשר להגיד שהכול הסתדר בצורה מושלמת.
רק דבר אחד הורס לי את הכול - החרדות והפחדים שאני לא מסוגלת להתגבר אליהם. מצבים אלה מופיעים אצלי אחרי מריבות עם חבר, אבל גם כאשר אני לבד בבית אחרי העבודה, גם אם היה לי יום רגוע ומוצלח.
כאשר ההתקפה כזאת מגיעה, אני מרגישה פתאום בודדה, מרוחקת מהסביבה שלי, כאילו אני לא יודעת איפה אני נמצאת ולא מכירה את הסובבים אותי. כאשר זה קורה לי, נכנסות לי לראש כל מני מחשבות רעות אותן איני מבינה, ומהן אני פוחדת.
אני נרגעת רק כאשר החבר שלי מחבק ומלטף אותי, ואומר לי שוב ושוב שהוא אוהב אותי. קשה לי לחיות כך, אני מבקשת לדעת למה אני סובלת, למרות שעכשיו הכול טוב בחיים שלי, ואם זה באמת חרדות או שמא, אולי, משהו אחר.
אני רוצה לדעת מה לעשות כדי להיפטר מהסבל שלי. אודה לתשובה מהירה.
תשובה:
אנסה לסכם את מה שאני מבין ממכתבך: את רק בת 21, אבל מספרת על שנים של סבל, ייאוש ואכזבות במערכות יחסים רומנטיות. את החרדות שלך בעבר את מייחסת לאכזבות אלו.
מה שמעלה אצלך פליאה, זה שעכשיו, כאשר היחסים המאכזבים מאחוריך, ואת עומדת לפני חתונה עם גבר שאוהב אותך, החרדות אינן מפסיקות לתקוף אותך. החרדות הללו, כפי שאת כותבת, באות למרות שהכול בסדר בחייך.
עם זאת, את מספרת שהחרדות הללו מופיעות אחרי מריבות עם החבר, ונרגעות, כאשר החבר שלך מחבק, מלטף ומשכנע אותך באהבתו כלפיך.
נראה לי שהניסיון לחלק את מהלך החיים שלך לשתי תקופות: 'עד הקשר האחרון' ו'מאז הקשר האחרון', הוא לא יעיל. לפי תיאורך החרדות תמיד באו בגלל אחרים, ורק עכשיו זה לא מובן לך כיצד הן מופיעות בלי שום סיבה, כאשר "הכול טוב מסביב".
ניסיון קליני ומדעי מראה כי חרדות נוצרות בגלל קונפליקטים בין אישיותו של האדם והסביבה שלו, או בין צרכים ודחפים מנוגדים בתוך נפשו של האדם.
מבלי להחזיר את ה'אשמה' אליך, אני מציע לך לחפש את הנקודות הכאובות באישיות שלך, לדוגמה, בכל הקשור לפרידה. ניתן לעשות זאת בתהליך של פסיכותרפיה. בינתיים, אפשר להקל על סבלך באמצעות טיפול תרופתי.
22.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
פגיעה נפשית מחשיש
שאלה:
אני בן 28. בגיל 22 התחלתי לעשן חשיש, תחילה מפעם לפעם, ואחר כך באופן סדיר. לא הייתי מכור, ואם הייתי רוצה, יכולתי להפסיק בכל רגע, אך היות וזה עשה לי רק טוב - המשכתי לעשן.
אחרי כשנה, פתאום, הכול השתנה. העולם סביבי נראה לי כמו בסרט על מסך, כאשר אני לא חלק ממנו. ההרגשה הזאת מאוד הפחידה אותי. כאשר ניסתי להסביר לאחרים מה אני מרגיש, אף אחד לא הבין אותי. אני יודע שמה שאני מנסה להסביר נשמע מוזר, ואולי לא מובן.
חבר שלי הסביר לי שגרמתי נזק לגוף בעקבות הפסקות שהיו לי בעישון. הגוף כנראה לא הבדיל בין הפסקה סתם לבין גמילה.
במשך השנים המשכתי לעשן באופן קבוע, אבל התופעה המוזרה הזאת לא חלפה, ואני חי איתה כל הזמן. בהדרגה התעורר בי חשד שיש קשר בין העישון לבין התופעה, ואז חדלתי לעשן לגמרי לתקופה של חצי שנה, אך התופעה לא חלפה.
לאחר שראיתי שזה לא עובר, החלטתי שאין קשר בין העישון לבין התחושה, וחזרתי לעשן. כעבור כמה שנים שוב ניסיתי את מזלי, שוב והפסקתי לעשן למשך יותר מארבעה חודשים ושוב התופעה לא עברה.
שאלתי היא: כיצד אפשר לדעת האם באמת מה שאני חווה, קשור לעישון חשיש, ואם כן, האם אפשר לעשות משהו כדי להיפטר מהתופעה? אשמח לקבל תשובה.
תשובה:
חשיש ומריחואנה – הם הסמים הנפוצים ביותר באוכלוסיה - ובמיוחד בקרב בני הנוער וצעירים. היות וההשפעה שלהם היא לא חדה כמו ההשפעה של אלכוהול, קוקאין, אקסטזי, הרואין או LSD, הם נחשבים בציבור הרחב 'סמים קלים', שאינם גורמים לנזק בריאותי או נפשי, ואינם גורמים להתמכרות.
אמונה זו אינה נכונה וגם מסוכנת, היות והיא מהווה גורם מכריע ביחס הסלחני לסמים קלים, ונימוק משכנע לאלה שכבר משתמשים בהם באופן קבוע או לאלה שרק התחילו להשתמש.
הבעיה היא שכאשר מישהו משתמש באופן קבוע, ומשוכנע שהוא יכול להפסיק - הוא נמצא כבר עמוק בתוך הבעיה.
ההשפעות של חשיש על מערכת העצבים הן שונות ומגוונות. התופעות שאתה מתאר נקראות Derealisation ו- Depersonalisation. הן יכולות להופיע גם מיד אחרי השימוש, גם כתוצאה משימוש קבוע, וגם לאחר ההפסקה או תהליך הגמילה.
תופעות נפשיות אפשריות נוספות הן התקפי פאניקה, ירידה בזיכרון, ברצייה, בתפיסה המרחבית, ירידה בהישגים המקצועיים והאקדמיים. ידועות גם תופעות של מצבים פסיכוטיים, פרנויה, והחמרה של מצבים נפשיים קיימים. מסוכן במיוחד ערבוב של חשיש עם אלכוהול, עם אקסטזי ועם סמים אחרים.
טיפול בתופעות נפשיות הנגרמות על ידי סמים בכלל וחשיש בפרט, הוא מסובך, וצריך להיות מותאם למכלול הנתונים קליניים, האישיותיים והחברתיים בכל מקרה ומקרה.
28.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
