שמעתי עכשיו את הנאום של בלינקן. כמו שחשבתי – בגידה. כמו שקיסינג'ר אמר:– תלחמו בלי להרוג, עם הפסקות אש, והספקה של סיוע ודלק. לא לגעת בלבנון. תמורת פגזים. תנצחו את חמס ואז יהיו שתי מדינות. אל תשכחו. יש פה שתי נושאות מטוסים שלנו ועוד. הם לא חברים שלנו. יש לו פקודה מבוס האמתי שלו, להחליש אותנו לפני השמדה. מקווה, שנתניהו יודע מה עושים במצבים כאלה.
העולם מתנהג לא בדיוק, כמו שאנשים טובים מדמיינים לעצמם. קשה לרדת מפרדיגמה, שאנחנו דואגים לבריאותם, פרנסתם, רוצים שיהיה להם טוב, אז גם הם יתייחסו אלינו טוב. זו גישה מוטעית לגמרי. זה כמו לשאול תנין: " למה הרגת אותי - הרי הבאתי לך אוכל?". טעות מוחלטת, לשפוט תרבות אחרת לפי האמונות שלך. אם אתה לא מהתרבות הזאת, אתה לא מבין אותם, ותשלם על זה ביוקר. לאבא שלי הייתה אחות (דודה שלי). נשואה לרופא. הרופא הזה טיפל בכל האנשים עניים חינם. אבא מספר, שהיה אדם בעל לב זהב.
כאשר הצבא הרוסי נסוג מקישינב, והרומנים עוד לא נכנסו, השכנים האלה רצחו, חתכו, אנסו את כל המשפחה שלו, כולל בת, בת- 5 ואפילו את הכלב. זה סיפר לי ד"ר שטיינברג, בקברו של אבא שלי. אבא גם אם ידע, לא סיפר לי את זה אפילו בארץ. לדעתי – זה דומה למה שקרה ב 7.10.
זה תרבות אחרת, אמונות אחרות, ערכים אחרים. בן גוריון וג'בוטינסקי ידעו את זה. בכלל, בדור הקודם היו הרבה יותר אנשים, שחוו על בשרם את שנאת היהודים.
אפילו עכשיו אנחנו לא מבינים את זה. דוגמה: כמה כוחות צה"ל מגנים על ראש העין? כמה גדודים עומדים בין ראש העין וכפר קאסם? ומה אם בקונסטלציה מסוימת, כאשר אנחנו נהיה במצב של מלחמת אזרחים (כן רפורמה-לא רפורמה, למשל) האימאם שלהם יכריז: אטבח אל יהוד!
זה בדם שלהם, בדת שלהם. כך נלחמו בימי קדם. לשחוט, לזרוע פאניקה, בהפתעה, במהירות (על סוסים). כל הקונצפציה של הביטחון שלנו צריכה להשתנות. חשבנו, שהם מורתעים, עכשיו זה נגמר. הם גילו את השיטה. כל הגנרלים במדים מגוהצים גילו את חוסר תובנה שלהם. אני זוכר בדיוק, איך הסברתי לחבר שלי, שבא לארץ 4 שנים אחרינו, שהסכנה העיקרית – זה ערבי ישראל. אמרתי את זה גם לבן שלי כמה פעמים בצעירותו.
אני חושב, שגם בנפש של כל אחד מאתנו משהו צריך להשתנות. צריך להתעורר מהשליות. אותי הכי מפחיד, שגם על היהודים רבים גם בארץ וגם בחו"ל אי אפשר לסמוך. תראה כמה מצטופפים סביב השונאים שלנו ומזמרים את הזמירות שלהם.
נאיבי לחזור על זה, שחייבים לעמוד ביחד, לבנות מדינה חזקה, ולחזור לחינוך ציוני, ושדורות הבאים לא ישכחו מה יעשו לנו, ברגע שנחלש, נריב בינינו. השנאה כלפינו היא פסיכוטית, לא צריך שום הוכחות. ראיתי 2 דקות בהפסקת פרסומות דיון גינוי ישראל באו"ם. מפחיד. איש מבוגר, נראה כמו פרופסור מאוקספורד, או דיפלומט מערבי בכיר, מגנה אותנו על הרג התינוקות. נראה לי ימי ביניים, משפט אינקוויזיציה.
מקרה שהפחיד אותי מבחינת הצירוף של כל המעלות עם ליקוי מערות טוטאלי. ראיתי משפחה של חייל שנפל כגיבור בקרב. מסיירת מטכ"ל. קיבוצניק. המשפחה סיפרה איזה בחור מושלם היה: אתלט, 1.90 גובה. גאון. נגן בפסנתר מקצועי, למד במכון ויצמן, עוד מעלות. וכמעלה הכי חשובה, אימא שלו והמשפחה חזרו כמה פעמים על זה שכל שבוע הפגין בקפלן.
זה הנקודה הכי מסוכנת – קרע בעם.
