בין הדתיים וחילוניים בישראל, באמת יש ריחוק גדול מדי.
אני לא מבין בזה, אבל אני מתאר לעצמי, שיש הרבה חוכמה בספרים העבים של תלמוד, תורה, עוד ספרים של חכמים.
בחזון שלי, הייתי רוצה שיהיו אנשים, שיודעים לקרב את החוכמה הזאת לעם. לא מבחינת מה מותר ומה אסור, אלא סוגיות פילוסופיות. אולי, דוגמאות מספרי חכמים לאירועים של היום. לא לנתק את העם מהחוכמה שלו שנצברה אלפי שנים.
שמעתי, שבקוריאה הדרומית מלמדים חובה תלמוד בבית ספר – כי זה מפתח את החשיבה, כנראה. דורש הפעלת המוח בדיון על סוגיות בינאישיות, משפטיות, מסחריות, רפואיות. זה בדיוק תהליך של כתיבת תוכנה במוח.
פלורליזם מחשבתי, תסריטים אלטרנטיביים, בשפה שלנו. וזה בניגוד לפוליטיקלי קורקט, עם איסור לחשוב עצמאית.
זה, לדעתי, חסר. ניתוק הקשר שלנו מחוכמה של דורות חכמנו. זה, לדעתי, יותר חשוב מכן ללבוש כיפה או לא ללבוש. החוכמה הזאת צריכה להיות בכל מקום – בעיתונים, טלוויזיה וכך הלה. לא כולם צריכים ללמוד בישיבה. יכול להיות שכל זה קיים ביו טיוב, באינטרנט. צריך לדעת מה שווה. לא רע, אם מישהו יתרגם את זה לשפה עכשווית, שכולם מבינים ומשתמשים.
