אם הדמיון של קפקא, היה מסוגל בצורה כל כך ציורית לתאר את העולם הפנימי המיוסר שלו, אולי, עם קצת עידוד והנחייה, היה יכול לצור לעצמו עולם אחר. עולם, בו הוא מרגיש טוב. אני מדגיש – לצור לעצמו. הכוונה היא לא להתנקש בפרנץ יוזף, לא לצאת למלחמת עולם, לא לעשות מהפכה עולמית, או לכבוש את ארץ ישראל. הכוונה היא – ללמוד לחיות בעולם שלתוכו נולד.
את העולם הטוב, אדם צריך לצור בראש, בדמיון, בכתב.
