לא צריך לפחד מפנטזיות מיניות. מותר לפנטז כל מה שרוצים. פנטזיות – זה לא דבר קבוע. הן משתנות כל הזמן, נעלמות וחוזרות. אפשר לפתח אותם לאיזה כיוון שאדם רוצה. כל מה שמחרמן – לגיטימי.
פנטזיות מיניות – הם של האדם עצמו בלבד. אדם לא אמור להתחלק איתם עם בנות/בני זוג. להן יש פנטזיות משלהן. זה זכותן.
בדרך כלל פנטזיות של בני זוג שונות, וגילוי של הפנטזיות לבני זוג, יכול לגרום לריחוק, דחייה, כעס, קנאה.
כמו שלא מספרים לכל אחד, מה קורה בראש בחיי יום יום, כך גם פנטזיות אינטימיות לא מחלקים עם כל אחד.
אין צורך לפחד מהם, או להתבייש בהן.
זה לא צריך להפריע ליחסים רגילים בין בני זוג. כאן יש כללים מקובלים. למשל, גבר יכול לאהוב אישה, להעריך אותה, להתנהל איתה רגוע ובלי סערות ופגיעות הדדיות. ביחסי מין הוא יכול לדמיין מה שבא לו, מה שמחרמן אותו – אונס, מין קבוצתי, נשים אחרות. כל סיפור שעולה ומחרמן – לגיטימי.
פרטנר מיני לא צריך לדעת, מה בזמן הסקס בראש של השני.
אותו דבר לגבי אישה. אולי היא נזכרה בילד מבית ספר, מורה, או מפקד בצבא, שכן או בעל של החברה שלה, או הסיפור הארוטי, שהיא קראה לפני 10 שנים, או סרט פורנו, שראתה, או שחקן ידוע. גבר לא צריך לדעת כל זה.
פנטזיות מיניות – הם שטח האוטונומי של כל אחד. צריך לכבד אותו, ולא לנסות לפרוץ לתוכו. כמה שהפנטזיות יותר עשירות, כך המין יותר טוב. גם התשוקה וגם הביצוע.
זה לא אומר, שבגדים סקסיים, בושם, היגיינה אישית, מקומות רומנטיים, לא חשובים. זה יכול לתרום.
אסור לכפות את הפנטזיות על בני זוג. הכול רק בראש.
אם מחליטים לממש ביחד פנטזיה ספציפית, צריך לשים לב, אם בן/בת הזוג עושים את זה ברצון. אם הם מסתייגים, מתביישים, לא נעים להם, אפשר לנסות משהו אחר. חשוב לא לפגוע אחד בשני, לא לכפות דברים, שהשני לא רוצה.
אם מנסים לממש את הפנטזיות במציאות, זה יכול לא להתאים לשני, לגרום למשבר ביחסים.
