על התעניינות שלי בנפש של בני אדם, מאוד השפיעו סופרים גדולים, כמו בלזק, פויכטוונגר, צוייג, דוסטוייבסקי, צ'כוב, טולסטוי. סופרים אחרים. הם התייחסו מאוד ברצינות לחיפושים הנפשיים של הגיבורים שלהם. הרבה פעמים הייתי מוצא אצלם התלבטויות, דומות לשלי. הכי הרבה, נתן לי ביטחון, כאשר מצאתי בספרים שלהם, מחשבות, שלא רק חשבתי אותם, אלא אפילו רשמתי ביומנים שלי. זה נתן לי ביטחון, ותוכף למה שאני חושב וכותב. הבנתי, שזה מחכים ומפתח אותי. כאשר הכרתי את אשתי לעתיד, וכבר ידעתי שאני יכול לסמוך על השכל, על היושר, על האינטליגנציה, על ההבנה שלה בספרות, הקראתי לה מחשבות מסוימות מהיומנים שלי. ראיתי, שזה מעניין אותה, מתפתח שיח, מופיעות מחשבות נוספות. הבנתי, שזה כלי מעבר לדיבור, שגם חשוב, אבל פחות מעמיק, יותר בקלות קופץ מנושא לנושא, עם פחות עוצמה בחקר החיים.
את הכלים האלה, של חקר הנפש בכתיבה, אני מנסה להעניק למטופלים שלי.
